הכנת סרט טוב אינה משימה קלה בפני עצמה, אך ביצוע המשך טוב זה קשה עוד יותר. במיוחד במצבים בהם לא ניתן לפתות את השחקנים המובילים של המקור או את הסיפור המקורי עם מראה מוגמר ואינו צריך להמשיך.
ברצונם "לחתוך את הבצק" על הפופולריות של החלק הראשון, יוצרים לפעמים מוציאים מוצר שלא תמיד יכול להיקרא סרט.
אז, 10 סרטי המשך הגרועים ביותר שעבורם זה פוגע במעריצי המקור.
10. מהירות 2: בקרת שיוט | 1998
"המהירות" המקורית משנת 1994 התגלה כסרט פעולה נמרץ שהשאיר את הצופה במתח ולא נתן לך להשתעמם. אחרון חביב, זה קרה בזכות הדואט של סנדרה בולוק וקיאנו ריבס, שהתקיימו זה עם זה בצורה מושלמת.
ריבס סירב להמשיך לצלם, והחליט במקום לצאת לסיבוב הופעות עם להקתו Dogstar. הקבוצה לא השיגה הצלחה רבה, אך היא עדיין טובה יותר ממה שג'אן דה בונט הסיר בלעדיו.
השחקן הקטן והמוכר ג'ייסון פטריק לא יכול היה להחליף את קיאנו, ובולוק לבדו פשוט "לא שלף" את העלילה האבסורדית. את המצב התבהר מעט על ידי וילם דפו, שגילם מחבל, אך הסרט עדיין נכשל בקופות.
החלק הראשון נורה תמורת 30 מיליון דולר וגייס 350 מיליון, במקביל קיבל כמה אוסקר טכניים, וההמשך עבור 160 מיליון (!) אפילו לא השתלם והרוויח 8 מועמדויות לפרס פטל הזהב, והפך לסרט ההמשך הגרוע של השנה.
9. דוגמן זכר 2 | 2016
"ניצחון" נוסף של פרס פטל הזהב: 7 מועמדויות לשנה. החלק הראשון, אמנם היה חובב, אך עדיין הכיל לפחות את ראשית ההומור. לא יצירת מופת, אבל הסתכל בבת אחת יירד.
ההמשך התגלה כפשוט לא נעים לצפייה, וגרם לקהל "בושה ספרדית".
8. ריקודים מלוכלכים 2: לילות הוואנה | 2004
הקלטת המקורית משנת 1987 היוותה פריצת דרך עבור השחקנית ג'ניפר גריי, ופטריק סוויזה עשה בכלל סמל מין. גם עכשיו הסרט נחשב לאחד הטובים בנושא הריקודים, שאי אפשר לומר על סרט ההמשך שלו. שחקנים לא ידועים כיכבו בו, והתקציב היה צנוע מאוד. אגב, אפילו הצליח לכבוש אותו מחדש בחריקות אדירות.
7. אפקט הפרפר 2 | 2004
התסריט של החלק הראשון אסף אבק זמן רב בהוליווד, וכולם עדיין לא העזו לצלם אותו עד שנפל לידיו של אשטון קוצ'ר. הוא השקיע את כספו שלו בייצור, הפך לאחד המפיקים, וגם מילא תפקיד מרכזי.
קלטת מעולה עם 4 סיומות שונות (הכי לא מזיקה בגרסת ההשכרה) הייתה לטעמם של הקהל וגם של המבקרים, אך ברור שהיא לא הייתה צריכה להמשיך, במיוחד זו.
יוצרי ההמשך לקחו את כל הטוב שהיה בחלק הראשון ופשוט הרסו אותו. לעשות סרט במשך 6 מיליון ועשרים יום זה איכשהו לא רציני כשמדובר ב"אפקט הפרפר ".
לסיפור הזה יש גם משולש, אבל שם עשו המחברים את הבלתי אפשרי - הם עשו גרוע יותר ממה שהיה בחלק השני.
6. אינסטינקט בסיסי 2: צמא לסיכון | 2006
העלילה המעוותת ההגיונית, המגנטיות של שרון סטון והכריזמה של מייקל דאגלס הפכו את המקור ליצירת מופת אמיתית לחובבי הז'אנר.
בשנת 1992 הפך הסרט לתופעה של ממש, לאחר שקיבל 2 מועמדויות לאוסקר, קופות הגון ושמחת הציבור.
המפיקים והבמאי פול ורהובן ידעו היטב שהסיפור נגמר, ולכן הם עבדו על פרוייקטים אחרים במצפון נקי, אך 14 שנה לאחר מכן, מייקל קייטון-ג'ונס החליט לעשות סרט המשך מסיבה כלשהי ואף פיתה לתוכו את שרון סטון.
היא, כמובן, אישה בולטת, אבל בגיל 48 היא אפילו לא יכולה לזכות במיניות, ולכן 7 מועמדויות לפטל הזהב, ש -4 מהן התבררו כמנצחות, הפכו לסוף ראוי.
5. שלוש X 2: רמה חדשה | 2005
החלק הראשון צולם על פי כל הקאנונים: גיבור אכזרי, אפקטים מיוחדים משגעים, עלילה בנאלית, אך ללא עלילות, עבודת מצלמה טובה.
בסרט ההמשך, המרכיב העיקרי, וין דיזל, הוסר מהמתכון הזה, אך אידיוטים נשפכו לעלילת העלילה מהלב. מה שהמחברים חשבו, שינוי הכוכב המהיר ועצבני לקוביית הקרח נותר בגדר תעלומה.
לאחר שלא הצליח לכבוש מחדש את התקציב, האולפן שכח את הפרויקט במשך זמן רב, עד שהוא שוב הסכים עם דיזל. מחנה האימונים של "שליטה עולמית" הראה בבירור ש"גורר קירח ".
4. הזבוב 2 | 1989
החלק שצולם על ידי דייוויד קרוננברג בשנת 1986, החלק הראשון עובר כעת ל -50 סרטי האימה הטובים ביותר על פי משתמשי IMDb, ועבור זמנו הוא הפך ליצירת ציון דרך, לפאר את הבמאי ונותן תנופה אדירה לכל הז'אנר.
ההמשך, שצולם על ידי במאי אחר, אינו נכלל בשום טופ הגון ולא השפיע על הז'אנר.
ההמשך התגלה כאבסורדי: כשצפייה בצופה הרגיש לא כל כך הרבה פחד כמו גועל, והשאלה "נו, מה לעזאזל ?!" הסתובבה בראשי.
3. תרמית 2 | 1983
המקור משנת 1973 הוא דוגמה לסרט שוד. בעיקר בזכותו, עשרות שנים אחר כך, חבריו של אושן וכל האחרים הופיעו, מכיוון שהקלטת ממש איקונית.
היא קיבלה 10 מועמדויות לאוסקר, לקחה 7 פסלונים (כולל לסרט הטוב ביותר), והשחקנים הראשיים פול ניומן ורוברט רדפורד זכו לפופולריות רבה עוד יותר.
בסרט ההמשך הם סירבו מכל וכל להופיע, ובלעדיהם התמונה נידונה לכישלון. הדבר היחיד שיכול היה להציל את המצב היה עלילה מהירה, אבל כאן.
2. אבודים | 1983
זהו סרט המשך לסרט המוזיקלי "Saturday Night Fever", 1970, בכיכובו של ג'ון טרבולטה. לרוב, הוא זה שסלל את הדרך לשחקן לסרט גדול, אבל ברור שהוא לא היה שווה את זה לככב בסרט ההמשך אחרי 13 שנה.
אם החלק הראשון היה מועמד לאוסקר, BAFTA וגלובוס הזהב, אז ההמשך זכה במועמדויות רק על פטל הזהב. באתר Rotten Tomatoes יש לסרט דירוג של 0%, מה שאומר המון.
1. "מטומטמת ואילמת: כשהארי פגש את לויד", "בן המסכה", "אוון יתברך", "אייס ונטורה ג'וניור."
ג'ים קארי הוא שחקן ייחודי ומטופש להתווכח עם זה. לא כולם אוהבים את התעלולים המופרזים שלו, אבל אי אפשר שלא להודות שיש לו כישרון גדול, ולכן אין טעם להמשיך בהמשך לסרטים שבנויים לחלוטין על המשחק שלו בלעדיו.
באופן ספציפי לא התחלנו להוציא סרט אחד, מכיוון שכולם גרועים באותה מידה. צפייה בניסיונות של "אין שם" מסוג כלשהו לחזור על הבעות הפנים ומחוותיו של קרי היא כואבת.
היוצא מן הכלל היחיד הוא "Evan Almighty", שבאופן כללי התברר כנורמלי, אם לא כזה אבל: הם הוציאו עליו 175 מיליון דולר (!!!). רק חשוב על כמה כסף מדובר, במיוחד בסטנדרטים של 2007. איש הברזל הראשון שנה לאחר מכן היה שווה 35 מיליון פחות, ואפילו שובר קופות מודרני לרוב זול יותר.