בין המאמנים הבכירים, קשה למצוא אנשים שהיו בעבר שחקני הדף. זה נובע מהעובדה ששחקנים מחוננים מנתחים פחות את המשחק וחושבים על אסטרטגיה, מפצים על כך בכישרון, וששחקנים ממוצעים, נהפוך הוא, צריכים ללמוד להתעמק במורכבות של מה שקורה על המגרש.
זו הסיבה שכוכבים כמו רונאלדו או דייגו מראדונה בתחום האימון לא השיגו גבהים גדולים. אבל, כמובן, ישנם חריגים לכל כלל, ודווקא עליהם נדון היום.
נזכיר 10 שחקנים מגניבים שלימים הפכו למאמנים טובים, וכדי להפוך את הרשימה לרלוונטית ככל האפשר, אנו לוקחים רק את מי שהתאמן בעשרים השנים האחרונות.
10. דייגו סימונה
סימוןון בילה את השנים הטובות ביותר בקריירה שלו כשחקן באיטליה, שם לקח את גביע אופ"א כחלק מאינטר והיה לאלופת המדינה עם לאציו. הוא הצליח גם בספרד, שם הפך לאלוף עם מדריד אתלטיקו. עבור נבחרת ארגנטינה שיחק 106 משחקים, אמנם לא הכוכב הראשי, אך עדיין חלק חשוב מהקבוצה.
רבים שקלו את הבעיה העיקרית של דמותו: סימאון היה מהיר מזג ויהיר, לא היסס לשחק "מלוכלך", שעבורו רבים לא אהבו אותו.
מעטים האמינו שהוא יתגלה כמאמן טוב, אך הוא התמסר לכל הספקנים: בהתחלה הוא הפך פעמיים לאלוף ארגנטינה, אחר כך עמד בראש אטלטיקו והוביל אותו באופן סנסציוני לאליפות בשנת 2014, והפריע לדומיננטיות של ריאל מדריד וברצלונה. כמו כן, אל לנו לשכוח את שני גמר ליגת האלופות, אם כי הפסידו.
9. רוברטו מנצ'יני
ככדורגלן, מנצ'יני הוכר 3 פעמים כשחקן השנה באיטליה (בשנת 1988, 1991 ו -1997), לאחר שבילה את כל הקריירה שלו באפנינים.
בסך הכל זכה ב -13 גביעי קבוצות, כולל כמה גביעי אירופה. כמאמן, הוא גם השיג הרבה, לאחר שזכה בין היתר באליפות בפרמייר ליג שנחשבת לליגה החזקה בעולם.
8. פאביו קאפלו
כדורגלן הקפלה לא היה כוכב, אך בביטחון החזיק בתואר איכר אמצעי חזק. את כל הקריירה שלו בילה במועדונים חזקים: רומא, מילאנו, יובנטוס, וגם שיחק יותר משלושה תריסר משחקים עבור נבחרת איטליה.
כמאמן, הוא השיג הרבה יותר: מדליות זהב בסדרה 7 (2 נלקחו מיובנטוס אחרי הקלקופוליס), כמו גם מספר עונות אלופות בריאל מדריד.
על גשר האימון הוא זכה בכל מה שאפשר, בהתחשב בכדורגל המועדון. לרבים היו תקוות גדולות אליו כשעמד בראש ההרכב של הקבוצה הרוסית, אך אבוי, לא קרה נס.
7. ולרי לובנובסקי
ולרי וסילייביץ 'העניק את כל נעוריו בכדורגל לדינמו קייב, והציג שם משחק נהדר, אך למרות זאת, הוא כמעט ולא נקרא לקבוצת ברית המועצות בגלל התחרות המטורפת באותן שנים.
באשר לקריירת האימון של לובנובסקי, התברר נהדר ללא הגזמה: 3 גביעים אירופיים עם דינמו, כסף ביורו 1988, התבוסה האגדית של ברצלונה בקאמפ נואו, גילוי הכישרון של שבצ'נקו ורברוב.
העולם כולו פיקח על רעיונותיו, רבים הועתקו וחזרו על עצמם, אך איש לא יכול היה לעלות. בהצבעה על תואר המאמן הטוב בכל הזמנים, ולרי לובנובסקי תפס את המקום ה -7, והפך למאמן המפורסם ביותר של הכדורגל הסובייטי והפוסט-סובייטי.
6. קרלו אנצ'לוטי
בדומה לקאפלו, אנצ'לוטי לא היה כוכב, אבל בכל זאת הייתה לו קריירה טובה, שווה: מילאן, רומא ופרמה, חזקות באותן שנים. כמאמן, הוא זכה בכל יכולתו ברמת המועדון, כולל ליגת האלופות (3 פעמים).
הוא לקח את הזהב של אליפות המדינה באיטליה, אנגליה, צרפת וגרמניה, כלומר ב -4 מתוך 5 האליפויות החזקות ביותר. בסך הכל, עם קבוצות שונות הוא זכה ביותר משני תריסר גביעים, והפך פעמיים למאמן הטוב בעולם.
5. ג'וזפ גווארדיולה
גווארדיולה, ששיחק עבור ברצלונה ונבחרת ספרד, היה טנק החשיבה, בנה התקפות וניהל את משחק הקבוצה. בתור דבק בכדורגל השילוב החכם, הוא המשיך להתאמן על אותם עקרונות כמו מאמן, ויצר את בארסה החזקה בהיסטוריה.
עד כה, לא בגרמניה ולא באנגליה אפשר היה להשיג אותה הצלחה, אך גם לא היו לו כישלונות גלויים.
4. זינדין זידאן
שמו של שחקן הכדורגל הזה מוכר לכל מי שמתעניין אפילו מעט בכדורגל, מכיוון שבזמן מסוים ביובנטוס, בריאל מדריד ובקבוצה הצרפתית הוא היה ממש טוב. כדור הזהב, חבורה של הישגי קבוצות ופרסים אישיים אפשרו לו לנצח לכתוב את שמו בהיסטוריה, אבל זה לא הספיק בשבילו.
לאחר שעבד מספר שנים, תחילה כעוזרו של המאמן הראשי, ואחר כך כמאמן הראשי של החוליה ה"קרמית "השנייה, זידאן בשנת 2016 הוביל את הקבוצה הראשית לאחר שעזב את רפא בניטס.
מאז הוא עשה דבר שאיש לא הצליח לפני כן: הוא זכה בליגת האלופות 3 פעמים ברציפות. עכשיו הוא חוזר אחרי הפסקה קצרה ויש לו כל סיכוי בעונה הבאה לעבור את ההישג שלו.
3. ג'ופ היינקס
את כל הקריירה שלו בילה כשחקן בבורנצה מונשנגלדבאך, כשהיה פעמיים מלך השערים של העונה בתקופה בה גרד מולר היה בשיאו. גם עם הנבחרת, הוא הפך לאלוף העולם ואירופה, ונפל לסגל הלאומי הסמלי של הטורניר.
כמאמן, הוא כבר זכה ביותר מעשרה גביעים, כולל 2 ליגת האלופות ותואר המאמן הטוב בעולם בשנת 2013.
2. ויסנטה דל בוסקה
את כל הקריירה שלו בילה כשחקן בריאל מדריד ובנבחרת ספרד, אבל הוא זכה לא כל כך הרבה גביעים. הוא השיג הרבה יותר כבר כשהפך למאמן: הוא היחיד ברשימה שלנו שבאמת זכה בכל הגביעים המשמעותיים כמאמן. שני ניצחונות בליגת האלופות, מספר עונות אלופות בספרד, והכי חשוב - הזהב של גביע העולם ואליפות אירופה בראש הקבוצה הספרדית הבלתי ניתן להעלאה.
1. קני דלגליש
לאחר שקיבל את הכינוי "קינג" מאוהדי "ליברפול", קני עשה כמיטב יכולתו כדי להצדיק את אהבתם ואת אמונם. הוא הוכר כחלוץ הטוב ביותר של הכדורגל הבריטי שלאחר המלחמה, והפך לסמל אמיתי של "האדומים". כחלק מהמועדון הוא היה בין השנים 1977 - 1984. זכה ב -4 זהב בליגת האלופות, וקיבל את המקום השני בהצבעה על כדור הזהב -1983.
בעונת 1985/86 דלגליש היה מאמן משחק, ואחרי שהוביל את הקבוצה לתואר הבא בפרמייר ליג, הוא זכה בשתי מערכות מדליות בבת אחת. לאחר שעמד בראש בלקברן אחרי הקריירה, ב -1995 הוא עשה כמעט כמו קלאודיו ראניירי בלסטר והוביל את המועדון לא הכי חזק לאליפות, שאיש לא ציפה לה.