אנדריי דמיטרייביץ 'דמנצייב היה כותב שירים ידוע, מגיש טלוויזיה, עבד ברדיו, בין השנים 1981 עד 1992 עמד בראש המגזין "נוער" (היה העורך הראשי שלו).
פעם בוגר המכון הספרותי. A.M. גורקי, אחריו עבד בכמה עיתונים. למעלה מ- 50 ספרים עם שיריו פורסמו, והוא מחבר ההמנון של טבר.
בשנת 2018, ולדימיר פוטין דקלם את שיריו, ובירך נשים ב- 8 במרץ. באותה שנה נפטר המשורר מסיבוכים לאחר הצטננות, ולא חי עד 90 שנה.
היום אנו נזכרים בשירים המפורסמים ביותר של אנדריי דמנייב, מיטב יצירותיו.
10. שליטי המחשבות שנאו כוח ...
המשורר מעולם לא הסתיר את יחסו לאלה שכיהנו בתפקידים גבוהים במדינה. בשל כך, בעבודותיו המגנות את השלטון, הוא עצמו סבל לא פעם.
אז בהיותו מנהל RTR בישראל, הוא הודח מתפקידו בשנת 2000, כמו פרסם שירים ב- Moskovsky Komsomolets בהם חשף את הפקידים הרוסים, למשל, "שליטי המחשבות שנאו כוח ...".
בראיונותיו הוא גם אמר שלכל הבטחותיהם והבטחותיהם אין כל בסיס. אלה שהצליחו להשתלט על מפעלים גדולים, שואפים רק לתפוס את היצירה שלהם, לרדוף אחרי רווח רגעי, וכל זה מוביל לעובדה שהייצור מתפרק. לכן מופיע צבא של מובטלים.
המשורר לא היה איתנו כבר שנה, אך דבריו רלוונטיים מתמיד.
9. הכל יהיה גם אחרינו, אבל לא נהיה ...
מישהו בטוח שהוא ייחודי, בלתי ניתן להחלפה. אך אדם חכם מבין שמותו לא ישנה דבר. חיים אחד יאבדו, גרגיר חול אחד במדבר היקום. אולי בגלל זה הכוכב יתגלגל מהשמיים, וזה הכל.
אדם חי, חלם, נלחם, אך לא נותר ממנו דבר. גיבור לירי "הכל יהיה גם אחרינו, אבל לא נהיה ..." כותב שהוא לא חושש מהמוות, אבל בכל זאת רוצה להישאר על כדור הארץ, לפחות הופך לשקט בקיץ או לשיר שקט על ידי האש.
לא קל לו להיפרד מכל השמחות והתלאות שבחיים. זה מנחם את המחשבה שלו שאחרי מותו, החיים יימשכו, ומישהו ייקח את הדרך לראשונה, הכל יהיה אותו דבר, וזה טוב.
8. סלח לי, סלח לי על הכל ...
אהבה אינה ניתנת לחיזוי, כך נאמר בשיר "סלח לי, סלח לי על הכל ...". לא תמיד אנחנו אוהבים אחד את השני, לפעמים היא נותרת נכזבת. ובמצב זה, קשה במיוחד למי שאוהב. הוא חווה ייסורי גיהינום.
בהבנה זאת, באהדה עם האישה, שככל הנראה מאוהבת בגיבור הלירי, מתנצלת בפניה המחברת. הילדה נותרה לבדה, ככל הנראה מכיוון שעדיין יש לה רגשות כלפיו, שרה שירים עצובים, נודדת לבדה לאן שהיו פעם ביחד.
אך הגיבור לא יכול להכחיש את העובדה שהוא עובר אורח מקרי בחייה. זה קרה שהוא פגש את אהבתו האמיתית במקום אחר והיה מוצף כל כך באושר שהוא לא הבחין בסבלם של אחרים.
שיר זה מועיל למי שסובל מאהבה נכזבת. רבים בלב מקווים שכולו אי הבנה, והאהוב ישנה את דעתו ויחזור.
כאן הצליח המשורר להעביר את רגשותיו של אדם שהתאהב באחר. הוא מודה שאיתה רכה פי מאה מכפי שהיה עם זה שאליו הוקדש הפסוק הזה. הוא מבין שבמילותיו הוא פוגע בה, ולכן הוא מבקש כל סליחה.
7. אין לי שום הגנה מפני גסות רוח ...
"אין לי שום הגנה מפני גסות רוח ..." - המילים האלה קרובות לכולם. באיזו תדירות אנו, מעודדים מדחפים טובים, מנסים להיות ידידותיים ומתוקים עם כולם. אבל את כל הכוונות הטובות הללו ניתן לשבור בקלות, ברגע שצריך להתמודד עם גסות רוח.
ונפש רכה לא יכולה להיות מוטרדת בגלל זה, לחוש עצב. גם אם אדם לא רוצה להיות גס רוח בתמורה, הוא מתחיל לבחור מילים לנקמה, שאותן היה רוצה לשכוח מהן.
וכתוצאה מגסות גסות רוח כזאת חסרת הגנה של כעס, הרצון לשמוח ולצחוק נעלם.
המחבר מתפלסף. הוא מאמין שבגלל התנהגות בורית העולם מאבד הרבה. אם אנשים היו יכולים להתאחד, זה לא היה כך, אבל, כמו תמיד, אין להם זמן ולא רצון לכך.
6. היום
רבות דובר על אהבה. אבל רק דמנייב מדבר עליה בפשטות ובבהירות כל כך. הוא קורא בשירו "היום הנוכחי" תהנו מהרגע, שמחו שהגורל העניק לכם אהבה.
למי אכפת מה עומד לפנינו? אם אתה אוהב ואהוב אותך, רק זה חשוב, כי אין דבר יותר יפה משתי נשמות שנשארו לבדן, מגדרות מכל העולם.
לא כדאי לזכור מה קרה, כי זה יכול להזיק. אש מהעבר יכולה גם לבעור, אז למה להטריד פצעים בעבר?
5. תפילת שופן
פריידריק שופן היה פסנתרן ומלחין פולני ידוע, הגון, מצחיק, אך לא ארסי. קטלני עבורו היה אהבתו של ג'ורג 'סנד, שהשפיע לרעה על בריאותו של המוזיקאי הגדול. אבל בזמן שהיה איתה, שופן יצר את יצירותיו הגדולות ביותר.
שיתוף פעולה עם אישה זו גרם למשפטיו המוסריים, והפרידה עמה גם הפכה לטרגדיה עבורו. הוא נפטר בגיל 39, ממחלת ריאות, שהחמירה בחיים עצבניים ולחוצים.
ככל הנראה אוהד אדם יצירתי אחר, נותן את כאביו דרכו, הלחין אנדריי דמיטרייביץ ' "תפילת שופן"ששופן עצמו יכול היה לבוא איתו אם היה משורר.
הוא מבקש מאלוהים להוציא אותו מהאהבה שמובילה אותו למוות, מהייסורים הקשורים לפרידה. הגיבור הלירי אפילו מוכן לנפשו לצאת, אם זה עוזר לו להיפטר מכאב מתמיד. הוא מתחנן להוציא אותו מהאישה היחידה שבגללה היא צריכה לבכות ולסבול כל הזמן.
4. כמה חשוב להיות בזמן ...
הרהורים פילוסופיים מאפיינים משוררים רבים, כולל דמנייב. בשיר "כמה חשוב להיות בזמן ..." הוא דן בחשיבותו של להיות אדם אדיב ופתוח, לתת יד מסייעת לאחרים בזמן.
לעתים קרובות, בכפוף למהומה יומיומית, עסוקים בעסקים, אנו לא שמים לב לצער ורגשותיהם של אנשים אחרים. אנו שוכחים את בקשותיהם של אנשים אחרים, שוכחים שאדם אחר גר לידנו, שהיה צריך לברך אותו עם משהו, לעזור להתמודד עם בעיות ולהניח את כתפו ברגע הנכון. וכל הזוטות לכאורה מובילות להופעת טינה עקובה מדם, הגורמת לנו להפוך לזרים זה לזה.
המשורר מדגיש עד כמה חשוב להקשיב אחד לשני, לדבר מילים חביבות לקרובי משפחה וחברים, בזמן שכולנו חיים, מכיוון שכולנו חיים המוות יכול לעקוף אותנו בכל רגע.
3. אתה מחפש אותי רק בימי בדידות ...
לפעמים אתה צריך להיות "אפוד" עבור מישהו, כי כולם זקוקים לתמיכה והבנה. אבל זה דבר אחד אם זה האדם הקרוב איתו אתה חולק את כל הצערים והשמחות. ודבר אחר, אם אחר רוצה לדבר איתך רק בדקות צערו.
אף אחד לא רוצה להיות הכד לתוכו הם שופכים את כל השליליות שלהם. דמנייב כותב על כך בשיר. "אתה מחפש אותי רק בימי בדידות ...".
הוא מתאר את חוויותיו של הגיבור הלירי, המופיע בחייו של אחר רק ברגעים שבין אושר עבר לעתיד כדי לחלוק את עצבותו אתו.
אין ספק, לתחושה זו שותפים רבים שנאלצו לנחם אחרים בזמנים קשים ולחוות טינה בגלל ברגעי אושר הם פשוט נשכחו.
2. אל תעז לשכוח מורים ...
שיר יפהפה "אל תעז לשכוח את המורים ..." על כמה חשוב והכרחי לאהוב מורים. מילים יפות שמזכירות לנו כמה חשוב להעריך את העבודה של אחרים.
מורים אמיתיים מודאגים מכל הלב מהתלמידים שלהם, אין להם מספיק פגישות איתם, סיפורים על ניצחונות התלמידים שלהם. כל כך חשוב להתקשר לאנשים אחרים, להיכנס ולכתוב, כי האושר מורכב מזוטות כאלה.
1. לעולם אל תתחרט על משהו אחרי ...
שיר חכם מאוד "לעולם אל תתחרט על משהו אחרי ..."שמלמד אותנו לקבל את החיים כמו שהם. לא משנה מה יקרה בחיים האלה, אסור להתחרט. אז, בשלב זה בחייך, היית זקוק לזה.
לעתים קרובות אנו מרעילים את ההווה בצער על העבר, אך חשוב ליהנות מכל רגע. כל דבר בעולם הזה קורה נכון, ומי שהבין זאת וקיבל את זה הוא אדם מאושר.