סרטוני מוזיקה וקולנוע של ימינו מלאים פשוטו כמשמעו בהתנהגות ולא בהלכה. הוסף לכך את הסצנות ההומוסקסואליות, שנועדו להרוס לחלוטין את מאגר הגנים של המדינה, וזה הופך להיות פשוט מפחיד לעתיד לא רק של תעשיית הקולנוע, אלא של האנושות כולה.
על רקע זה, הראש פשוט מהדהד ברעיון שחלק מהשחקנים לא משכו תחבולות במסגרות עם סצינות מיטה, וגם לא העמידו פנים קיום יחסי מין בעזרת מצעי סיליקון מיוחדים והונאות אחרות. למען ריאליזם גדול יותר, כמה מהבמאים ביקשו מהשחקנים לשחק באופן משכנע ואמיתי, מה שאילץ אותם להיכנס לאינטימיות פיזית ממש על הסט לאור הזרקורים ואל מול כל קבוצת העבודה כולה. ואם בחיים אנו קוראים התנהגות כזו לזנות כסף, תוך כדי עיוות באיזכור אחד, אז כשמדובר בשחקנים הוליוודיים, זו, אתה מבין, יצירת מופת של אמנות. מהם סטנדרטים כפולים?
סצינות כאלה לרוב אינן חושפות את המהות העמוקה של הסרט ואת המשבר הרוחני של השחקנים, אך בכל זאת מתווספות ל"פלפל "כדי למשוך את תשומת ליבו של הצופה המתוחכם. בואו נסתכל על 10 סרטים מפורסמים שבהם השחקנים לא התיימרו לקיים יחסי מין.
10. ארנב חום (2003)
אנו מתוודעים לרוכב ציד עצוב שאבד בחיים שנמצא כל הזמן בכביש ללא תחנת יעד סופית. כל התקופה שהוא משקף על אישה מהעבר, שהיא לא יכולה להרפות. הצופה מוצגת רומנטית ולא מסגרות מאוד בהן השחקנים וינסנט גאלו וקלואי סוויני מתקשרים זה עם זה. ועל רקע זה, מהדהדת סצנה שערורייתית, בה השחקנית מספקת בעל פה את הדמות הראשית. "יצירת מופת" כזאת ללא צנזורה פגעה בפסטיבל קאן, שם זכתה בוז מייד למבקרים ואף קיבלה תגובה כ"הסרט הגרוע ביותר בתולדות הפסטיבל ". גאלו, שהיה גם הבמאי והתסריטאי של התמונה, ערך אותה מחדש כנדרש, לאחר מכן הצטמצם הלהט הנלהב של המבקרים.
9. קן פארק (2002)
מה עוד לסקרן את הצופה, למעט סיפורם של בני נוער לא מרוצים והחיפושים המיניים שלהם. שלושה חברים מתנגשים כל העת עם הוריהם, ממיינים דברים אחד עם השני, ובמקביל עוסקים ברומנים לא מחייבים המלווים בסיפוק בעל פה, אוננות על המסך, מעשי מין קבוצתי ודברים וולגריים אחרים. מעשים פורנוגרפיים רבים מוצגים בקלוז-אפ כך שהצופה "לא משתעמם". כמה מדינות (בלארוס, אוסטרליה, נורווגיה וקנדה) שיערו לאסור את הסרט בגלל נוכחותן של סצינות גלויות בו. ואפילו התירוצים של הבמאי שכל השחקנים בפריים הם בגיל מלא לא הביאו לסרט את הפופולריות הרצויה.
8. מועדון שורטבוס (2006)
ושוב, הסרט מספר על שלוש דמויות שמנסות לשרוד בחברה, פותרות בעיות פתולוגיות מיניות. במסגרת אנו רואים באגר, אישה דומיננטית, כמו גם סקסולוגית - רופאה שמעולם לא קיבלה אורגזמה בחייה. כל האנשים האלה מוצאים עצמם במועדון מחתרתית לאוהבי המין הנועזים ביותר, שם הם מתפנקים בפנטזיות סודיות. הבמאי החליט "לקחת את השור ליד הקרניים", ובחר מבין חמש מאות אפליקציות הווידיאו בדיוק את אותם שחקנים שהכי טוב להיראות בפריים. כמו כן, כותב הסרט גאה בכך שכל האורגזמות שנתפסו היו אמיתיות. לטענת הנוחות של השחקנים, הבמאי והצלם עבדו גם הם עירומים במהלך צילומי סצנות המין. ונראה לנו שזה אחד מסוגי האוננות המכוסים ביצירתיות.
7. המחפש (1980)
הפעם אנו עוקבים אחר חייו של רוצח סדרתי (אל פאצ'ינו), שקריאתו הייתה לחפש ולהרג הומואים. הבמאי החליט להכניס לסרטים של סקס הומוסקסואלי בין גברים למותחן, שלשמו שכר הומואים בניו יורק ממועדונים מיוחדים. הם לכאורה עזרו לו להכין את התוכן לסרט, ואז מילאו את התפקידים הדרושים של הקורבנות. נותני החסות לפרויקט לא התלהבו מ"יצירת המופת "הסופית, שאילצה את הבמאי לחתוך את קו הווידיאו היטב, והסיר את" התות "הנוסף. ועדיין, זה לא הציל את הסרט - הוא נכשל בקופות. אגב, סצנות מיטות הומואים מגולפות שימשו ג'יימס פרנקו בסרט תיעודי.
6. רומנטיקה X (1999)
הסרט מציג בפנינו את הצרפתייה קתרין, החוקרת את הטבע הנשי ומנסה להבין לאיזה ניסויים אשה שנדחתה על ידי אהובתה מוכנה. בן הזוג לקליעה היה שחקן פורנו מפורסם שעזר לשחקנית בתפאורה לחשוף מיניות טבעית ולהדגים אותה בפני הקהל. המבקרים צפו במאוס בסצנות של אוננות, סיפוקים דרך הפה, שינונים, שפיכה וסרטן לא מצונזר. הם הצליחו להשיק את הגרסה המקורית הלא חתוכה בטלוויזיה רק בלילה. אגב, הסרט בקופות נכשל, למרות המאמצים המשכנעים מאוד של השחקנים הנרגשים.
5. Fuck Me (2000)
עצם שמו של הסרט מרמז על מה בדיוק להרהר בצופים המיוסרים על המסכים. הסרט מציג בפנינו שתי נשים, אחת מהן עובדת כפרוצה, והשנייה שחקנית של סרטי פורנו. "לוויה" נמצאים כל הזמן במצבים שקשורים איכשהו לקיום יחסי מין, סטיות שונות ואלימות. אגב, השחקניות לקלטת הבסיס נבחרו מקטגוריית "X", כך שכל סצנות הסקס טבעיות לחלוטין ולא מעוטרות. אף על פי כן, הצופה לקח באופן ביקורתי את סיפורם של "הנימפות" המקיימות יחסי מין עם כל מי שהם פוגשים בדרך, לאחר מכן הם נהרגים בדם קר. לסרט היו בעיות בצנזורה והוא נאסר בקופות במדינות רבות.
4. Nymphomaniac: חלק 1 (2013)
הפרויקט הסנסציוני היה לספר על חיפושים רוחניים, ייסורים והתנסויות ארוטיות של הגיבורה מילדותה ועד 50 שנה. אישה עושה אבחנה של "נימפומניה" ובוחנת ביסודיות את כל ההיבטים והדקויות של הפתולוגיה. הסרט מתחיל בכך שהגיבורה הפצועה והחלשה של ג'ו נמצאת ברחוב על ידי כומר רווקים קשיש. ג'ו מחליט על וידוי עם תיאור מפורט של הרפתקאות מיניות. איברי המין הזכריים והנקביים, מעשים מיניים טבעיים לכיעור, אוננות, BDSM וסצנות מין אוראלי מהבהבים במסגרת.
3.9 שירים (2004)
אל הצופה לא להיות נבוך מהשם הרומנטי והאסתטי של הסרט. זה יספר לנו על מדען שמקדיש את חייו לחקר אנטארקטיקה ובמקביל מקיים יחסי מין עם סטודנט שהגיע לאנגליה להתמחות. רומן סוער בפרטי ופרטי חיי המין מסתיים שנה לאחר מכן, כשהילדה ליסה חוזרת למולדתה. הסרט מנוקד בשברים של הופעות רוק על רקע סצנות סקס גלויות. אגב, השחקנים נאלצו להתחיל במעשים מיניים אמיתיים לאחר חזרות מקדימות. עם זאת, צילומי משפט פגעו גם בגרסה הסופית של הסרט.
2. אינטימיות (2001)
כפי שאפשר לנחש, הסרט הוא על אינטימיות, וביתר דיוק על הברמן והשחקנית טטרה, שנמצאים בעיר בכל יום רביעי כדי לספק במהירות את הצרכים המיניים. לדמויות בסרט אין דבר משותף יותר שיכול ליצור במה טובה לבניית קשר דרמטי. אף על פי כן, הברמן מתחיל להכביד בסופו של דבר על ידי תקשורת סודית ארוכה. הסרט מלא בשגיאות עלילתיות, ובכל זאת הצליח לקבל כמה פרסים בתחרויות (רבים מאמינים שהדבר הקל על ידי מעשה התקריב של מין אוראלי).
1. Irreversibility (2002)
החביב על הציבור מוניקה בלוצ'י לא מתבייש להציג טלוויזיות שובבות על המסך. הסרט מלא בסצינות מיטה רבות, אך האונס האנאלי בן 10 הדקות שזכר את הצופה הסוטה ביותר. אנו מעזים להרגיז - הרגע היחיד הזה של הסרט הועלה על 100%. אבל אתה יכול "ליהנות" מסצינות של סיפוק עצמי ומין אוראלי, שב"אי הפיכה "הן האמיתיות ביותר.
אנו מספקים ביקורת מאלפת זו רק כדי שהצופים יוכלו לראות את "הפנים האמיתיות" של השחקנים האהובים עליהם. מסתבר שלצורך התפקידים המזעזעים והדיסוננטיים ביותר (שמניעים בצורה מושלמת את הקריירה בחברה המודרנית), השחקנים מוכנים לרמוס את כל העקרונות והערכים, אם כמובן האחרונים נוכחים בכלל.