על פי תוצאות סקר ה- RBC, ז'אנר האימה נמצא במקום השלישי בדירוג חובבי הקולנוע. אבל מעריצי האימה לא מתלוננים על ההשלכות, מכיוון שרגשות אלו יש לאימה בסיס מעריצים נרחב.
הסרטים עליהם אנו מדברים מעוררים רגשות שונים במקצת. צחוק והתמרמרות, על אף שעל פי הז'אנר המוצהר, עליהם להפסיק אווז ולהאט את הדם בעורקים.
ריכזנו רשימה של עשרת סרטי האימה הגרועים ביותר כך שלא תבזבזו זמן בצפייה בסרטי "הסיוט" האלה.
10. Piranha 3DD | 2012
מהשם עצמו כבר נעשה רע. אולי בשנות ה -70 המילה "פיראנה" על הכרזה יכולה להפחיד מישהו, אבל בשנת 2012, כשסיניסטרה והגבעה השקטה השנייה כמעט ולא יצאו.
על פי העלילה, פיראנה דרך המרזבים והביוב הגיעה לבריכות העיר, פארקי המים והמאגרים. כעת דגים טורפים לא רק שצמאים בצמא בדם, אלא גם חודרים אליהם מתחת לעור, ומתחילים לאכול מבפנים. ואם אתה קורא את זה נורא, זה נראה מתואר מגוחך.
והאפקט התלת-ממדי גלוי רק באזור החזה של דמויות נשיות. הפיראנים עצמם לא גרמו לזוועה ראויה, אך הסצנות עם התקפותיהם גרמו לתחושת גועל בקרב רבים. ככל הנראה, איש לא אמר ליוצרים כי הפחד, ולא עוויתות של בחילה, צריכים לפגוע באימת הצופה.
9. הפירמידה | 2014
בשנת 2014 רעם הבכורה של "Anabel Damnation" שהוביל בהמשך למספר סרטי המשך ופריקים, ובכלל זכיינית קולנועית על בובה מפחידה. באותה שנה משתחררת הפירמידה, שנכשלת בקופות.
הדמויות שטוחות ועקשניות באותה מידה: הם מטפסים דרכם, הם עצמם מוצאים בעיות, מהן מתים אחר כך. על פי העלילה, קבוצה של ארכיאולוגים מוצאת את הפירמידה המצרית העתיקה ויורדת לקטקומבות שלה. פניות מורכבות, מסדרונות כהים ומזלגות צרות מובילים את הגיבורים למקום שלא יוכלו לצאת ממנו.
הקהל לא ימצא את המומיה שזועקת על הכרזה בסרט, היוצרים החליטו לספק את הצמא לאדרנלין אצל אנשים עם גרפיקה ממוחשבת של חתולים קירחים קדומים. עם הזמן, משפחת החתולים הפחידה רק את הדמויות הראשיות של הסרט, אך הצופים "דחלילים" נותרו אדישים.
8. לא אוהב | 2016
לא בשנה הראשונה יוצרי הסרטים הרוסים מנסים לזכות בלבם של חובבי הקולנוע באימה איכותית. "לא אוהב" מתייחס לניסיונות לא מוצלחים, ובכל זאת הסרט לא גרם לקהל תחושת פחד, אלא צחוק.
על פי העלילה, 8 בלוגרי וידאו מפורסמים מגיעים לבית כפרי כדי להסיר שילוב פרסומי משותף. אבל מסתבר שהבית הוא מלכודת, ועד עלות השחר אף אחד ממועדפי הנוער לא ישרוד. המניאק המסוך יצא למסע ציד, והקהל יגלה מי מסתתר מאחורי המסכה הזו רק בגמר עצמו.
7. רב המין האנושי | 2009
לא להיראות עצבני! לרוע המזל, סיסמת הסרט לא נשמעת ככה, אלא מכיוון שמספר עצום של אנשים טופחים על נפשם בקולנוע.
בסיפור, שני חברים צעירים מטיילים ברחבי אירופה. על פי חוק סרטי האימה, בנות מפרקות מכונית באמצע הכביש הריק. בחיפוש אחר עזרה, הגיבורות נודדות לווילה נטושה. בעל הווילה הוא מנתח בדימוס שבעבר התמחה בהפעלת תאומים סיאמיים.
הבנות נשאבות בסמים ובבוקר הן מתעוררות על שולחן הניתוחים. המנתח נערך לקראת הניסוי: הוא רוצה לחבר שלושה אנשים על ידי תפר מהם אורגניזם עצמאי עם מערכת עיכול יחידה.
6. מוסתר תלת מימד | 2011
עלילת סרט האימה הזה ניתנת לזיהוי: מנזר נטוש, ניסויים בחולים, רוחות רעות והרפתקנים צעירים שהופכים מושאי נקמה עבור חולי נפש לשעבר.
לאחר הצפייה בסרט יש לצופה תחושה ברורה כי איפשהו במעגלי במאי צרים מסתובב ספר: "איך לעשות סרט אימה בנאלי ולא מעניין". והבמאי של "מוסתרים" כאילו לא פעם פנה לספר זה לעזרה. פשוט אין שום הסברים אחרים לפיתולים בנאלים כאלה בעלילה, "רגעי בוא" צפויים, שבילי יער מוכרים ומנזרים נטושים ...
5. דלקת דם | 2005
המופשט לסרט "Bloodrain" הוא כמו ספרות קצרה מקומטת: יש ילדות של הדמות הראשית, ועל הוריה, ועל האנטגוניסט, ועל ציידים, ועל ערפד, ועוד ועוד ...
העובדה היא שהסרט צולם על בסיס משחק המחשב "BloodRayne", כך שהיה כאילו ניסו בכוונה למקם את כל רקע המשחק בקווי ההערות.
העלילה עצמה מתפתחת באטיות, אין מסגרות דינמיקות, הדיאלוגים ממושכים ונבנים לרוב בטיפשות וסצנות הלחימה הקיימות מועברות בצורה לא טובה. בהחלט לא ממליץ לצפות בסרט זה.
4. פובוס. מועדון הפחד | 2012
הסרט מיוצר בהפקה רוסית, שהטריגרים העיקריים בהם מתמקדים בפחד מחושך וקלסטרופוביה.
בסיפור, חבורה של צעירים ובניגוד זה לזה בחורים כלואים בבונקר סובייטי. בהתחלה, החברה לא חוששת מהעובדה שדלתות נטרקות: הן מתבדחות בכל דרך אפשרית, מפחידות אחת את השנייה ונהנות בקירות פובוס.
אולם עד מהרה הבינו הגיבורים שתקשורת סלולרית לא חודרת אל קירות בית המקלט, והנעולים לא סיפרו לאיש על כוונתם לנסוע לפובוס.
עלילת האימה טובה מאוד: הכו פוביות שונות והראו למה אנשים מסוגלים להתקפה של פחד לא מבוקר. אך יישום הרעיון איכזב אותנו. יש שחקנים שמשחקים בגלוי, אחרים, לא חוסכים בעור התוף של הקהל, צועקים לאולטרסאונד, בעוד שאחרים אינם עוקבים אחר ההיגיון או כל רצף.
זה הופך את הסרט ליותר משעמם בכל רגע, והרצון לשנות יום אחד את האימה נעלם לגמרי.
3. דירות 1303 | 2012
דירה מספר 1303 מקוללת במשך זמן רב. ואכן, בקירות הדירות, האם והבת נרצחו באכזריות, וכעת נשמתם מתנקמת בכל דייר חדש שעבר לגור.
הסרט מאוד קלישאי, הוא בהחלט לא מביא שום דבר חדש לז'אנר האימה. הדמויות הראשיות אינן הגיוניות לחלוטין, הצופה אינו מאמין להן, ולו מכיוון שכל אדם רגיל, שראה בחדרו רוח רפאים עקובה מדם של ילדה קטנה, ייעלם לא רק מהדירה, אלא מהעיר!
ואז הדמות הראשית נרדמת ברוגע אחרי ביקור של כוחות אחרים בעולם, והיא לא מתכוונת לצאת לדרך. מה הגורל שמחכה לאדם לא ידידותי כזה, מן הסתם לא כדאי לציין.
בית המתים 2003
סרט שצולם על משחק מחשב, ומילא בסטראוטיפים הנפוצים ביותר. היוצרים החליטו לא לטרוח, כתוצאה מכך, הקהל התגלה כשחקנים בינוניים המגלמים דמויות רשומות בצורה גרועה. הסרט נכשל בצדק בקופות - אי אפשר לצפות.
1. חופרים 2016
בפעם אחת, הסרט משך אליו מספר גדול של צופים לבתי קולנוע בזכות הסיסמה: "כל יום יותר אנשים יורדים ברכבת התחתית מאשר חוזרים למעלה ..." אבל כל אדם שעוזב את הקולנוע לא היה עצלן מכדי לכתוב ביקורת הרסנית או לפחות להשאיר ביקורת שלילית לחבריו ב- Diggers. לכן בכל יום היו פחות ופחות מבקרים בבתי קולנוע, וכתוצאה מכך האימה נכשלה בקופות.
במרכז הסרט נמצאת המטרו במוסקבה. הרכבת האחרונה עפה על פני תחנת המסוף ומביאה את הנוסעים לחשכת המנהרות אל החושך. הרשויות מסתירות מידע על הנעדרים, אך חבריהם של הנעלמים מחליטים עצמם ללכת לחפש.
עלילת הסרט מעניינת. זה מושך את ההפעלה וחובבי סרטי האימה ומעריצי הקטקומבות של הרכבת התחתית. אבל יישום רעיון המפלצות ברכבת התחתית הוא בלתי אפשרי רע.