אגדות - הספרות הראשונה, המציגה את התינוק. אמא מספרת סיפורים ישירים בקול רך ושקט, שובה לב או מרגיע את הילד, מציגה אותו למושגים של טוב, רע וצדק.
סיפורי אגדות הם חלק בלתי נפרד מילדותו של כמעט כל אדם. אבל מלבד הבידור, זהו מחסן אמיתי של חוכמה עממית, מורשת.
לכל מדינה יש אגדות משלה, עלילות חלקן חוזרות על עצמן, חלקן ייחודיות לחלוטין. בתוכם חלומות, שאיפות של מיליוני אנשים, התבוננותם בטבע, בחברה, בתגובה לאירועים סביבם. אי אפשר להפריז בחשיבותן של יצירות כאלה.
אספנו 10 מסיפורי העם הרוסים המפורסמים ביותר, שכל ילד רוסי מכיר מילדותו, הם פופולריים ומפורסמים עד היום, והשפיעו איכשהו על היווצרות האישיות.
10. נסיכת הצפרדע
«למלך היו שלושה בנים ..."- כך מתחיל הסיפור "צפרדע הנסיכה".
המלך החליט להתחתן עם בניו והתקרב למשימה באופן יצירתי. הוא הורה לבניו לירות בחצים לכיוונים שונים, בכל מקום שהוא נופל, שם עליו לחפש כלה.
לזקנים היה מזל, אך החץ של הצעיר נפל לביצה, שם מצא אותה הצפרדע. אין מה לעשות, הנסיך לקח את הממצא לארמון, ושם צחק עליו מייד. אבל הצפרדע לא הייתה פשוטה, אלא הפכה בלילה לווסיליסה החכמה.
הצאר החל לבדוק את כלות הכלה הטריות: הוא היה מבקש ממנו לתפור חולצה, להכין פשטידה או לארוג שטיח. ובכל פעם צפרדעו של הנסיך הצעיר ראויה להכרה. ובסופו של דבר רקדה כדי שאיש לא יוכל להוריד את עיניו.
ואז רץ איבן צרביץ 'הביתה, תפס עור צפרדע ונשרף כדי שאשתו תישאר אנושית לנצח. זה פשוט מקלקל את הכל: הוא היה מחכה קצת, ואסיליסה יהפוך לנצח לאישה. וכך הוא נותר ללא צפרדע, וללא אישה.
מוסר ההשכל של הסיפור די פשוט: אם אתה אוהב אדם בגלל מה שהוא בנפשו, הוא יהפוך ליצור הכי יפה. אבל הסבלנות היא זהב, אם תמהר, תצחיק את המלך.
9. כפור
כולם זוכרים סרט סובייטי יפהפה "כְּפוֹר". באגדה, לפיה נורה, היא מספרת על משפחת איכרים: בעל, אישה שטויות, בתה ובתה החורגת נסטנקה.
האם החורגת הציקה את בתה החורגת בעבודה מופרזת, ובסופו של דבר החליטה להיפטר מהעולם ושלחה אותה ליער בחורף. שם גילה את הילדה הקפואה מורוזקו. למען החסד והענינות הקדיש הקוסם עושר לנסטנקה, ובהמשך נמצא החתן הנועז.
כשנסטיה חזרה הביתה, מתוך קנאה, האם החורגת ציידה את בתה שלה ביער לעושר. כן, רק ילדה שטויות מפונקת קיבלה מזחלת עם חזירים ושידות עם עורבים.
העלילה של האם החורגת הרעה והילדה האומללה נפוצה מאוד. זהו סיפור של ענווה וחסד, סליחה ותגמול, שמחכה לאדם על ליבו הטוב.
8. "חורף של בעלי חיים"
"חורף של בעלי חיים" מדבר על חיות מחמד. הבעלים החליט להרוג אותם, רק הם ברחו ליער. שם בנה השור בית, והחיות החלו לחיות ולחיות.
הזאב והדוב גילו את הבית והחליטו לקחת אותו משם. הזאב נכנס לבית ושם חיות מחמד תקפו אותו בהמון, האפור בקושי ברח.
הדוב הביט, הביט, וגם החליט שיותר יקר לעצמו לטפס על החייזרים המוזרים האלה.
המוסר ברור אפילו לקטן ביותר: חברות היא המפתח להצלחה, אם אתה מתחבר זה לזה, אתה יכול להביס אפילו את האויב החזק ביותר.
7. בפיקוד העיד
זה אולי נראה כמו אגדה "בקסם" לא ניתן לעשות שום דבר על כמה עצלן להיות טוב, וכמה דגים קסומים יגשימו את כל החלומות.
אמליה הלכה להביא מים ותפסה פיד, שבקול אנושי הבטיח להגשים כל רצון של הבחור בתמורה לחופש. וכך קרה: דליים ונדנדה עצמם חזרו הביתה, התנור הלך, עצי הסקה קצוצים מעצמם.
כאשר נודע למלך על ניסים, הוא הזמין את אמיליה לארמון. אבל הוא ראה את הנסיכה ומיד איחל לאהבה. האוטוקרט התרגז, הכניס את הצעיר לחבית והשליך אותו לים. אבל החבית נשטפה לחוף, שם בנו אמליה ומריה ארמון ושיחקו חתונה.
הסיפור אומר שלעתים תוכלו לסמוך על הגורל, והיא עצמה תיתן את המגיע לו. אבל בכל מקרה יתמצא נוח.
6. מאשה והדוב
מאשה וסבה הוזהרו: אל תתפגרו אחרי חבריך, אל תלכו ליער לבד. אבל מאשה לא צייתה, איבדה את דרכה וסיימה עם הדוב.
כַּתָבָה "מאשה והדוב" מראה בבירור מה יכול להיות אם אתה לא מציית לזקנים. אבל גם אם קרה צרות, חשוב להפגין ערמומיות וכושר המצאה. מאשה, למשל, הצליח להיכנס לקופסה עם פשטידות ולוודא שהדוב לא נראה שם עד הכפר עצמו.
5. ברזי אווזים
כשהם עזבו את הבית, הורו הוריה בקפדנות לאליונושקה להשגיח על אחיה, אך היא שיחקה עם חבריה ולא הבחינה כיצד נלקח אחיה אווזים ברבורים.
הילדה מיהרה במרדף, בדרך שפגשה עוזרים קסומים: תנור עם פשטידות, עץ תפוח, נהר. שלוש קטעים, כפי שקורה בדרך כלל באגדות.
כשאליונושקה מצאה את אחיה וברחה הביתה, נמלטה מאווז הברבורים, הסתירו אותם העוזרים מפני רודפי נוצות.
הסיפור מראה לתינוק שהדבר החשוב ביותר בחיים הוא המשפחה והטיפול באהובים.
4. זאב ושבעה ילדים
כַּתָבָה "הזאב ושבע העיזים הצעירות" על העימות של הזאב הערמומי ושבעה ילדים. אמא עזבה את הבית ואסרה על הילדים לפתוח את הדלת למישהו חוץ ממנה. בניגוד לציפיות, הילדים צייתו ונשכו מייד את הזאב שניסה להגיע לביתם.
ואז הלך הזאב הבוגדני אל הנפח, והוא זייף קול דק. גריי חזר לילדים, וכבר לא היה להם סיכוי, הם לא הכירו באויב, הם פתחו את הדלת לזאב. הוא בלע שישה ילדים בבת אחת, ואחד הסתתר. זה היה הילד השביעי שסיפר לאמו את מה שקרה.
הסיפור מראה שמשפחה וילדים הם הדברים החשובים ביותר בחיים, ולכן העז ממהרת לרדוף אחר הזאב, מפתה אותו לחור, וילדים חיים ובריאים קופצים מתוך בטן קרועה.
3. לפת
אגדה אהובה "לפת" מראה בבירור איזה כוח טמון באחדות. אף סבא לא, עם סבתא או נכדה לא יכול היה לשלוף לפת אדמה מהאדמה. ורק בכל האמצעים, כל החצר הצליחה להשיג את הירק הנחשק.
לפעמים, להצלחה, אין מספיק טיפת כוחות מיושמים, למשל עזרה של עכבר, והשתתפותו של איש אינה חסרת תועלת כשמדובר בסיבה שכיחה.
2. טרמוק
סיפורים הדומים לעלילת "טרמק" קיימים בקרב עמים רבים. בְּמָקוֹר "טרמוק" - סיפור עגום למדי על הבית והעולם, שהגן על בעלי חיים רבים. למרות שהם לא היו חברים באופיים, הם הסכימו לחיות יחד.
ואז בא דוב, גדול וחזק, וכתש את הבית מתוך תחושה של זדון קיצוני. הסיפור מלמד אותנו לא להיות דוב כזה, מכיוון שכעס מוביל רק להרס.
בתקופת ברית המועצות תוקן הסיפור. המדכא שאגי הפך למישה גדולה עם רגליים במועדון, שרצה להצטרף לבהמות, לא נכנס לטרמוק והרס אותו בטעות. בעלי חיים קפצו בריא ושלם ומיד בנו מחדש את הבית מחדש, טוב יותר מבעבר. ומשמעות הסיפור השתנתה באופן קיצוני.
1. איש זנגביל
סיפורו של איש הג'ינג'י הוא אחד הראשונים שאומרים לו לתינוק. סיפור הלחם שקם לתחייה, שהתגלגל לאישה עם סבה והלך לנסוע. בדרך הוא פגש בעלי חיים שונים, וכולם רצו לאכול אותם. אבל מתמצא איש זנגביל שר שיר לועג ועזב פעם אחר פעם. ורק פוקס הצליח להערים עליו, משחק על הבל, וסעודה על לחם.
מוסר ההשכל מונח על פני השטח: ציית לזקנים ואל תתפאר בבטל.
אולם חוקרי הפולקלור רואים משמעות אחרת לסיפור. הוא מציג את התצפיות של אבות אבותינו על הירח הדועך. במקור, כל אחת מבעלי החיים נשכה חתיכת קולובוק עגולה עד שהיה קרום שהשועל אכל.