לדברי ההיסטוריונים, הדיוקן הראשון נוצר לפני כ -4,000 שנה. ז'אנר זה מילא תפקיד עצום בתולדות האנושות והתפתחות התרבות, במיוחד כשאתה מחשיב שהדיוקן מכסה לא רק ציור, אלא גם פיסול וצילום. כדי להבין את מהותו, חשוב לתת הגדרה מדויקת של הדיוקן. זה נקרא דמותו האמנותית של אדם, תוך התמקדות בפניו. מטרתו העמוקה של הדיוקן היא להראות את האינדיבידואליות של אדם או את הדמיון שלו למישהו, כמו גם להעביר את מצב הרוח של האדם.
בזכות דיוקנאות, צלמי דיוקנאות יכולים ללמד אותנו המון, גם אם איננו חובבי ז'אנר האמנות הזה. כדי שתוכלו להמציא תמונה הוליסטית פחות או יותר של דיוקנאות תמונות, ריכזנו עבורכם דירוג מיני המורכב ממיטב צלמי הפורטרט הידועים למין האנושי. שמו של כל אחד מאלה ברשימה צריך להיות ידוע לאנשי מקצוע וגם לחובבי הצילום. אולי הדירוג הזה ייתן לך השראה, ואתה שוכח מכל השאר, קח מצלמה והתחל את הקריירה שלך כצלם, אם לא בז'אנר הפורטרטים.
אז הנה רשימה של 10 הצלמים המפורסמים ביותר שדיוקנאותיהם גורמים להם להתפעל גם אחרי שנים רבות.
1
סטיב מקורי
אפילו אם אינך יודע את שמו של הצלם האמריקני הזה, אתה בהחלט מכיר את היצירה המפורסמת ביותר שלו - "נערה אפגנית". תמונה זו היא בצדק השער המפורסם ביותר של המגזין National Geographic. מקורי הוא יליד פילדלפיה, צלם שהתחנך בתיאטרון. הוא החל לגלות עניין בצילום רק כשהיה סטודנט.
הוא עבד כצלם יומן במקומות חמים רבים. הוא החל את הקריירה שלו באפגניסטן, שם צולמה התצלום המפורסם ביותר של הצלם. במסווה של תושב מקומי נכנס מקורי לטריטוריה של המורדים, כשהוא מצלם תמונות על סרט שהוסתר בבגדים. בנוסף לסכסוך באפגניסטן, סטיב נסע לאירן, עירק, קמבודיה, לבנון ומדינות רבות במצב של מלחמה או הפיכה צבאית. הוא היה חבר בסוכנות מפורסמת העולמית של מגנום.
2
לי ג'פריס
לי מתגורר בצפון אנגליה במנצ'סטר. שם נוצר חלק הארי של דיוקנאותיו השונים ולבנים עוצרי הנשימה. עם זאת, הוא עשה את צעדיו הראשונים כצלם כצלם יומני ספורט. שינוי כיוון נעשה במקרה רגיל. בזמן ששהה בלונדון, ג'פריס פגש ילדה חסרת בית ש"המיטה "אותו עד כדי כך שהוא כבר לא יכול היה לחשוב על שום דבר מלבד צילום דיוקן. לדברי הצלם, הוא צילם תמונה נסתרת, אך הילדה בכל זאת הבחינה בכך, כשהיא מתגברת על הרצון להסתתר, לי ניגשה לילדה.
מאז, הוא צילם הרבה תמונות בשחור לבן בז'אנר הדיוקן. חפציו הם לרוב חסרי בית. עם זאת, הצילומים של לי לא מפנים את הצופה, להפך, הם נוצצים בתקווה והצצה לאופטימיות בעיני אנשים מהתמונות. קח את הזמן להביט ביצירתו, ולראות עד כמה יכול להיות לגעת בתמונה.
3
ג'ימי נלסון
אם אתה מתכוון לראות את עבודותיו של ג'ימי נלסון, אל תסתמך על תמונות זוהרות עם דוגמניות או תמונות מחיי הבוהמה בבירה. לדעתנו, נלסון הוא יותר מצלם, הוא גם היסטוריון, ומראה לצופה כיצד עמי העולם חיו לפני מאות רבות. ג'ימי ידוע ברחבי העולם בזכות סדרת דיוקנאות, שהאובייקטים שלהם הם שבטים ועמים ילידים של מדינות שונות בעולם. במקום פרצופים מטופחים ובגדי מעצבים מצילומי נלסון, אנשים בעורות בעלי חיים עם נוצות על הראש יסתכלו עליכם. אלה אנשים שכל יום נלחמים על הישרדותם, שומרים על האותנטיות שלהם. הרקע לצלם אינו נוף סטודיו, אלא נופי חיות הבר.
בסך הכל, ג'ימי בילה 3 שנים עם 35 שבטים שהפכו למופת לתערוכת הצילומים שלו "עד שהם נעלמים". נלסון התגורר עם הילידים, חלק איתם אוכל ומקלט, כך שהוא יודע מקרוב איך חיים בטבע. לצלם נדרשו עד 4 ימים לצלם תמונות. עלינו לחלוק כבוד ליצירתו של ג'ימי נלסון, להעריך את דיוקנאותיו.
4
רהן
כמו ג'ימי נלסון, גם רהאן קרוקוויל ביקר במדינות רבות וצילם את האוכלוסייה המקומית. צלם צרפתי זה צילם ברחבי העולם, מקובה להודו, אך הוא אהב את וייטנאם ביותר. לאחר שביקר במדינה האסיאתית הזו כחלק מאירוע צדקה, רהן, למרות שהוא עדיין לא צלם מקצועי, צילם סדרת תמונות שכל העולם ראה. הם היו כל כך טובים ויוצאי דופן שהם גרמו לאוכלוסיית חצי הכדור המערבי להסתכל על וייטנאם ותושביה בצורה שונה לחלוטין. מאז 2007 ביקר קרוקוויל בסיאם לשעבר לפחות פעם בשנה על מנת לעבור לשם בשנת 2011 עם משפחתו.
דיוקנאות של רהאן אינם רק צילומי פנים, התמונות שלו מכילות סיפור קטנטן שמעביר את תמונת האובייקט. בעבודותיו מחבר המחבר את המאפיינים התרבותיים של המדינה בה הוא עובד, וחושף מעט את נשמתם של האנשים המתחזים לסופר. תצלומיו פורסמו שוב ושוב בדיילי מייל ובנשיונל ג'יאוגרפיק, וה"חיוך החבוי "נחשב לדיוקן הטוב ביותר, המתאר אישה בת 73 מווייטנאם מרוויחה כסף על ידי הובלת אנשים וסחורות על סירה.
5
אריק לוף פורג '
אריק לופטפור צילם אלפי יריות באזורים שונים בעולם. כל פריים אינו רק תמונה, הכותב "מתבל" אותה בסיפור קטן של האדם שצולם. סיפוריו של הצלם על החיים בכורדיסטן או נמיביה מרתקים בצורה יוצאת דופן, אך צילומיו שצולמו בצפון קוריאה היו פופולריים ביותר.
לופורג הייתה כמה פעמים במדינה זו, המדינה הסגורה ביותר בעולם. לאחר הביקור האחרון בשנת 2012, הכניסה לשם הייתה אסורה לנצח עבור הצלם. לופפורג ביקר בטיולים ותערוכות יחד עם ליווי שסיפקה המדינה. לאחר שצפה בתמונות של הכותב, המדריך שליווה אותו התעקש להסיר את מרבית המסגרות. עם זאת, אריק הצליח להסתיר את התמונות הללו, שפרסם בהמשך באינטרנט בזמינות כללית.
מבחינתנו, התמונות הללו אינן חריגות, המחבר הצליח להתרחק מתמונת גלגלי השיטה של המערכת, שאליהם קשורה לעתים קרובות אוכלוסיית צפון קוריאה. בתמונות נראים המון סיפורי חיים שהנהגת המדינה לא אהבה עם האיסורים המגוחכים שלה. לדוגמא, אסור לצלם אנשים שם אם הם הולכים בבגדים לבושים היטב או שלא תוכלו לצלם חיילים צבאיים במנוחה (אי אפשר לצלם תמונות של אנשי צבא בכלל). אזורים מסוימים במדינה היו כל כך עניים שהם פשוט הרחיקו את המצלמה מלופפורד. סדרת הצילומים שלו מאפשרת לנו להבין טוב יותר את תלאות החיים המודרניים בצפון קוריאה, השונים באופן בולט מהתמונות הטקסיות שהוצגו בפנינו.
6
מני ליברודו
מני עבד כמורה רגיל בבית הספר הבינלאומי בבנגקוק (תאילנד), כשגילה את כישרונו של צלם, והעניק לכל העולם גישה ייחודית של "אור מקיף טהור" שמילא צילומי דיוקן של יעד אופנתי, זוהר ותיירותי.
בשנת 2010, הצלם האמריקני המפורסם בעולם סקוט קלבי הגדיר את מני לאחד מחמשת הצלמים הטובים ביותר שלא שמעת עליהם. מאז עובד ליברודו בכל חלקי העולם, וה"גיאוגרפיה "של עבודתו כוללת את ארה"ב, מצרים, אוסטרליה, סינגפור, קנדה ומדינות אחרות. למני מתנה ייחודית באמת להבחין באווירת הסביבה על הסט, ולהעביר אותה באומנות בתמונות.
הסגנון שלו כל כך ייחודי שהסופר אפילו קיבל את הכינוי "מכשף פוטושופ." צלמים מקצועיים רבים טסים לבנגקוק לקחת סדנא של מאסטר.
תמונותיו של מני מתפרסמות כל העת במגזינים השונים, והן נופלות בראש תחרויות הצילום השונות. הם מעטרים את לוחות השנה של יוניסף, כמו גם את עטיפות הפרסומים כמו מגזין צלם דיגיטלי אסיאתית.
7
ליסה קריסטין
ליסה כריסטין היא צלמת מסן פרנסיסקו, הידועה במשימותיה ההומניטריות ברחבי העולם. במהלך חייה, היא צילמה את האוכלוסייה הילידית ביותר ממאה מדינות, והציגה את המאפיינים של תרבותם, מנהגיהם ותנאי החיים שלהם. התמונות שלה מושכות את תשומת ליבם של אנשים ממדינות מפותחות לחוסר שוויון חברתי ודיכוי של לאומים רבים החיים בשטחים מוגבלים במשך אלפי שנים.
קריסטין הוציאה כמה ספרי תמונות, וציין גם את היצירה המשמעותית שחשפה את העבדות המודרנית בשורות מדינות "העולם השלישי". על סמך חומריו יצא הסרט התיעודי "עבדות" שיצא בשנת 2010. בשנים האחרונות שוחררו עוד כמה סרטים, וליזה שימשה גם דוגמא לפעילים שיצרו חברה לסיוע לילדים שגייסה כמיליון דולר.
8
דוד לזר
דייויד לזר הוא צלם טיולים מאוסטרליה שמטייל הרבה, מצלם תווי תרבות, רגעי חיים ויופי בכל חלקי העולם. הוא נמשך למקומות עשירים במסורות, ועדיין לא ידוע לסופרים אחרים. דייווידס עשה את הצילומים המפורסמים ביותר בברזיל, בנגלדש וקניה, שנוצרו בז'אנר הדיוקן.
התמונות של לזר הוצגו במגזיני נסיעות כמו Lonely Planet, Asian Geographic ו- National Geographic. על עבודתו הוא זכה בפרסים רבים והיה מועמד לפרסים שונים בתחום הצילום. וגם דייויד שופט במספר תחרויות בהן מוצגות תמונות של צלמים צעירים. עם זאת, יותר מכל פרסים ותארים על מיומנותו של דייויד לזר יאמרו כמובן על יצירתו. לצורך צילומי הסרט, הסופר יתגבר על קשיים כלשהם, יתן לצופה רגעים מדהימים. העריך את דיוקנאותיהם שבהם הנפש והכנות נוכחים תמיד.
9
ג'ואל סנטוס
ג'ואל סנטוס הוא צלם נסיעות מפורסם בעולם שקיבל את פרס הטוב ביותר בעולם בשנת 2016. הוא מפורטוגל, אך עובד במדינות רבות, מבקר במקומות האקזוטיים ביותר על פני כדור הארץ. סדרה של תצלומיו שצולמו בערבות המונגוליות, שם מתגורר שבט קזחי נוודי, המוביל אורח חיים שאינו שונה בהרבה מדרך אבותיהם, מפורסמת מאוד. סנטוס לא סתם מצלם דיוקנאות, הוא מתקשר הרבה עם כל מושאי הצילום, מה שמאפשר לסופר לחשוף את מצב רוחו ולהעביר לקהל את הרגשות שאנשים חווים בזמן הצילום.
התמונות של סנטוס מוסיפות קסם לבלתי ניתנות לחיזוי. לדברי הצלם, למרות פיתוח תוכנית ברורה לכל טיול, הוא כמעט אף פעם לא עוקב אחריו. אם משהו השתבש כמתוכנן, הדרך הטובה ביותר היא לצלם מצלמה ולצלם אנשים מסביבכם תוך כדי תנועה. העוזרים החשובים ביותר של ג'ואל נותרו לא מצלמות, אלא מתרגמים שעוזרים לצלם למצוא שפה משותפת עם תושבי המדינה בה הסופר מוצא את עצמו.
אגב, קרא ב- thebiggest.ru חומר מעניין על 10 המצלמות המקצועיות הטובות ביותר של שנת 2018.
10
פיל בורגס
הצלם והבמאי האמריקני פיל בורחס הוא אדם מוכשר שמוכיח שוב שגאוני הצילום עדיין חיים בקרבנו. וחייו של בורחס מראים גם כי הצלם הוא מצב נפשי, ולא מקצוע (במיוחד כשאתה מחשיב שבורגס הוא רופא שיניים בהכשרתו שהעניק 18 שנות חיים למקצוע ה"מתמחה "שלו). לאחר שאהב את הצילום כל חייו, סוף סוף החליט פיל לעזוב את מקצועו העיקרי, תוך התמקדות בתחביב שלו.
העבודות הראשונות שלו היו צילומים של בני נוער עם קשיים חינוכיים. באמצעות התמונות הוא העביר את כל דרמת הגורל האנושי, שיכולה לגעת בצופה. בורחס לא רק מראה את הנושא, הוא גורם לך לחשוב על הגורמים לאירוע מסוים, נותן לאנשים אות לפעולה.
היצירה העיקרית של פיל בורחס היא הפרויקט "דיוקן טיבטי", שגרם לסערת רגשות בעולם התרבות. תוצאת עבודתו של הצלם היו עשרות פרסים שקיבלו על ידיו באזורים שונים בעולם. הפרויקט כולל תצלומים של פליטים טיבטיים הנלחמים כל יום על החיים עם הטבע וקידום התרבות. מאז, בורחס מצא את הנושא שלו, תוך שהוא מדגיש את הבעיות של לאומים ותרבויות בסכנת הכחדה שדורשות הגנתנו.