שיא הפופולריות של מופעי פריקים הגיע במאה ה -18, אולם האזכור הראשון ל"הופעות "כאלה הגיע במאה ה -16. עם הזמן, קרקסי טיולים, בהם גולת הכותרת של התוכנית היו הופעות של אנשים עם חריגות בגוף, הפכו לבילוי העיקרי בכל העולם התרבותי, אם כי התשוקה למופע מסוג זה גורמת לפקפק בציביליזציה. המלה "פריק", כמובן, פוגעת באנשים עם מוגבלות פיזית מסוגים שונים. עם זאת, זה שנבחר בסתר כאחד האמיתי היחיד. היום נדבר על עשרה אנשים שהשתתפו בתכנית הפריקים במאות ה- 19-20, כולל גבר פיל ואישה עם פנים של חזיר. נשען לאחור, התחל את שיעור האנטומיה.
1
מיני וולסי
במקורות רבים תוכלו למצוא את שם הבדוי "Ku-Ku girl-bird", שהקהל הכתיר את מיני וולסי. היא נולדה בשנת 1880 עם מחלה מולדת של השלד, שבאה לידי ביטוי בצורה של גולגולת קטנה בצורה יוצאת דופן עם חדות בחלק הקדמי, שקבעה את הדמיון לציפור. וגם בגלל המחלה הנדירה הזו, למיני לא היו שיער ולא שיניים, וכביכול הייתה כמעט עיוורת. במהלך הופעותיה לבשה "נערת הציפורים" תלבושת של העמים הילידים של צפון אמריקה ופנתה לקהל בשפה בדיונית. בהמשך היא הפסיקה לדבר, רק רקדה בתלבושת נוצות. הפופולריות של מיני וולסי הייתה כה גדולה עד שבשנות ה -30 היא אפילו כיכבה בסרט "פריקים", שנאסר במשך יותר משלושה עשורים במדינות ומדינות שונות, וזכתה למעמד פולחן רק בשנות ה -60 של המאה העשרים.
בתמונה: צילום מתוך הסרט "פריקים" ב -1932.
כמו רוב אמני "קרקס הפריקים", מקורו של וולסי מוסתר בתעלומה מאחורי שבעה כלבי ים. הדבר היחיד שידוע על חייה המוקדמים של הילדה הוא שהיא חולצה מבית חולים לחולים עם מוגבלות שכלית. לא ידוע גם התאריך המדויק של מותה, אם כי היא בהחלט חיה לפחות 80 שנה, כשהמשיכה להופיע עד 1960. Most-beauty.ru תרשה לעצמה להניח שאולי היא לא מתה, ואיפשהו בעולם ניצבת מיני וולסי בת 140 כמעט.
2
אלה harper
אלה הרפר הייתה מבוגרת ממני וולסי בעשר שנים. היא קיבלה את הכינוי "ילדת הגמל" והייתה כוכבת אמיתית של מופע הפריקים של סוף המאה ה- XIX. אנשים הגיעו מכל העולם להביט באלה שנולדה עם ברכיה כפופות בכיוון ההפוך, מה שגרם לילדה לנוע בלעדית על ארבע. כנערה, הרוויחה אלה הרבה כסף (200 דולר לשבוע), שבעת המודרנית, בהתחשב באינפלציה, שווה ערך ל -5,000 דולר.
אלה הרפר עזבה את מופע הפריקים בגיל 16, והחליטה לקבל השכלה ולנהל חיים "נורמליים". לאחר מכן, היא מעולם לא הופיעה בקרקס ואפילו לא הצטלמה לעיתונות. התמונה האחרונה של אלה מתוארכת לאותה שנת 1886. לאחר שקיבלה השכלה, הילדה התחתנה ואף הצליחה ללדת ילד. לרוע המזל, גורלו של הרפר מלא בטרגדיה. בתה נפטרה רק חצי שנה אחרי הלידה. אלה, יחד עם בעלה, אימצו את האמונה האדוונטיסטית ו -12 שנים לאחר לידת הבכורה, היא החליטה לקחת משמורת על הילדה הנולדת מהמקלט. עם זאת, ילד זה נפטר עוד קודם לכן, ולא חי עד 4 חודשים. מעט ידוע על חייה העתידיים של אלה הרפר, טוען אחד המקורות: היא נפטרה בגיל 51 מסרטן המעי הגס.
3
שליצי
ההערכה היא ששליצי נולד בשנת 1901, אולם על פי כמה דיווחים הוא יכול היה להיות בן 9 שנים. שמו המלא אינו ידוע גם כן, והכינוי "ראש סיכה" הוקצה בדרך כלל לשם, כפי שכונו אז כל האנשים עם מיקרוצפליה מולדת. מחלה זו מאופיינת בשלב מוקדם של מעצר התפתחותי. למיקרוצפלים ראש קטן מאוד, המשפיע על ההתפתחות הנפשית. גובהו של שליצי קצת עלה על 120 ס"מ, הוא היה קצר רואי, ורמת האינטליגנציה הייתה שווה להתפתחות הנפשית של ילד בן 3. מגיל צעיר הופיע שליצי בקרקסים שונים, אך תהילה עולמית הגיעה אליו לאחר שצולמה בסרט "פריקים".
הרבה אגדות מסתובבות סביב חייו ומוצאו של שליסל, שרובם הומצאו על ידי בעלי קרקס כדי לעורר את האינטרס הציבורי. לדוגמה, הוא נקרא "אחרון האצטקים", אם כי לא היה לו שום קשר לתושבים הילידים במקסיקו. שליצי הופיע לעתים קרובות בציבור בשמלות, מה שנתן סיבה להאמין שלכאורה סבל מבריחת שתן. זה גם לא היה נכון. האמת ששליצי כמעט ולא היה מסוגל לדבר ונדרש טיפול מתמיד (שום דבר חריג בהתפתחותו הנפשית). עם זאת, הוא חי כ -70 שנה ועד מותו נותר סלב עולמי, כשהוא מדבר בתוכנית פריק.
4
ג'וליה פסטרנה
ג'וליה פסטרנה נולדה בשנות השלושים של המאה ה- XIX במקסיקו. הפתולוגיה שלה נקראת היפר-טריכוזיס. זה מלווה בצמיחת שיער מוגברת בכל הגוף, כולל הפנים. ג'וליה לא הייתה גבוהה במיוחד (כ -135 ס"מ) עם אף ואוזניים מוגדלים, היו לה גם שיניים עקומות ולסת תחתונה מורחבת קדימה, מה שגרם לה להיראות כמו פרימטים. הנערה נחקרה על ידי צ'רלס דארווין עצמו, הוא הסיק כי הנתונים האנתרופומטריים שלה דומים לאלה של גורילה, עם זאת, הוא הבחין גם באופנים הטובים ובחינוך שלה.
הילדה זכתה לתהילה על ידי מסעות ברחבי העולם עם מופעי פריק. ילדותה הייתה אפופה מסתורין, אחת מבעליה של הנערה בפועל סיפקה סיפור, כביכול אמה המאמצת מצאה את ג'וליה ביער, והרופא המשוחד אמר שהיא פרי הזדווגות של גבר עם אורנגוטן. ג'וליה פסטרנה אפילו התחתנה עם בעל הלהקה שלה, עם זאת, כמעט ולא שווה לדבר על אהבה טהורה. בזמן שהייתה בסיור במוסקבה, פסטרנה בהריון נפטרה בלידה, היא הייתה כבת 26. הילד שרד את האם במשך 3 ימים בלבד. בעלה של ג'וליה לא רצה להשלים עם אובדן הרווח, פנה לפרופסור סוקולוב, שהפנט את אשתו וילדו. לאחר זמן מה, תיאודור לנט, וזה היה שמו של בעלה של "נערת הגורילה", מצא אישה עם אותה מחלה ונישאה לה. הוא נסע לאירופה וחשף את אשתו עם ילד חנוט וג'וליה, עד שהושם בבית חולים פסיכיאטרי בסנט פטרסבורג. לאחר מותה של ג'וליה, חלפו יותר מ -150 שנה עד שקבורה במולדתה.
5
פרנצ'סקו לנטיני
פרנצ'סקו או פרנק לנטיני נולד בשנת 1889 בסיציליה. היה לו אח טפיל לא מעוצב, שקוע בחלקו על ידי פרנק, שחלק חלק של עמוד השדרה עם אחיו. בגלל זה היו ללנטיני שלוש רגליים מלאות ושני זוגות של איברי המין. וגם מברך הרגל השלישית הגיע הרגל הרביעית הלא מפותחת. הורים נטשו את הילד, ושלחו אותו לטיפול בדודתו. עם זאת, היא גם לא הצליחה לטפל בפרנצ'סקו והעמידה אותו במקלט לילדים עם מוגבלות. שם הבין שהרגל השלישית אינה קללה, אלא מתנה, מכיוון שלרוב המקלט לא היו רגליים או זרועות כלל.
בגיל 8, פרנק לנטיני, יחד עם תושבים רבים בסיציליה, היגר לארצות הברית, שם הוא הגיע למופע פריקים. שיאה של התוכנית היה טריק הכדורגל שלו: פרנק צעד על שתי רגליים, מטביע את הכדור שלישי. מעניין, אורח חייו של לנטיני היה שונה מהותית מחיי הפריקים הרבים של אותה תקופה. הוא התחתן עם ילדה רגילה שילדה לו ארבעה ילדים. הזוג חי בשפע, מכיוון שההופעות של פרנק הביאו הכנסות לא מבוטלות. נימוסיו הטובים וחוש ההומור שלו אפשרו לכבד את לנטיני הן בקרב עמיתים לתכנית והן בקרב הקהל. הוא נפטר בגיל 77 ואפילו בגיל מבוגר לא הפסיק להתלוצץ על העובדה שלאף אחת מרגליו אין זוג, מכיוון שהם באורכים שונים.
אגב, באתר שלנו most-beauty.ru יש מאמר מעניין על הסיפורים הנוגעים ללב-TOP-10 על תאומים סיאמיים.
6
חזירונים
סיפורים על אישה עם פנים של חזיר ניתן לייחס לקטגוריית האגדות העירוניות שהסתובבו בכל ערי אירופה. כמעט כל הסיפורים הגיעו לדבר אחד: אישה מהחברה הגבוהה נולדה עם גוף אנושי, אבל ראש של חזיר. בתחילת המאה ה -19 נפוצו שמועות שאישה כזו כביכול מתגוררת בלונדון. המיתוס גרם לפאניקה רחבה. לאחר שהבין את האינטרס של הציבור בכל מיני מוגבלויות גופניות, החלו אזרחים יזמים להקים מופעי פריקים בזה אחר זה, מחפשים אנשים עם חריגות בגוף.
המנהיגים של כמה "מופעי פריק" החליטו לצאת לטריק. הם פיסלו מסכת חזיר שעווה, וגרמו לקהל להאמין שהסצנה היא באמת אשת חזירים. אחרים הלחמו את הדוב וגילחו את כל השיער על פניו, ככל הנראה האמינו שדובים מגולחים נראים כמו חזירים. שיגעון בנשים עם חוטם חזיר הגיע לפרופורציות כאלו שאמר שצ'רלס דיקנס אמר: "לא ניתן לקיים יריד אחד ללא הופעתן."
הסיפור המקורי מתוארך לתחילת המאה ה -17. לדבריה, מכשפה אחת הענישה אדם עשיר בכך שקילל את אשתו. היא נתנה לו אפשרות בחירה: חוטם החזיר של הילדה יהיה גלוי רק אליו, אבל אחרים יראו פרצוף רגיל, או שהיא תהיה יפה בשבילו, אבל מכוערת לכל הסובבים אותו. ככל הנראה, האיש עשה בחירה אנוכית.
7
הגנרל תום-תם
שמו האמיתי של "הגנרל" צ'רלס סטרטון, עם זאת, הוא התפרסם בכל העולם תחת שם העט גנרל תום-תם. הוא נולד בסוף שנות השלושים של המאה ה- XIX כילד בריא לחלוטין, אולם כבר בינקותו הפסיק לגדול. הגמד בן החמש התקבל לקרקס המשוטט שלו על ידי התצוגה המפורסמת ופיניאס בארנום. בנסיעות עם ברנום השיג צ'ארלס הכרה עולמית, התחתן ועשה הון עצום. מעניין, שבגיל ההתבגרות, סטראטון החל לצמוח שוב, אולם הוא לא הגיע ל -90 סנטימטרים.
בהיותו בלהקת ברנום, הילד למד לשיר ולרקוד, אך בעיקר כל הקהל אהב כשהופיע במדי צבא, המתאר את נפוליאון בונפרטה. עבור המספרים האלה אנשים קראו לו "גנרל". מעניין שעם הזמן הפך סטראטון לשותף מלא של ברנום כשעזר לו לצאת מהמשבר הכלכלי. צ'ארלס התחתן עם ילדה באותו גובה, רכש יאכטה ואחוזה שבה נפטר מאפולפולסי בגיל 45 שנים. מעל 20,000 איש באו להיפרד מהגנרל טום-תם.
8
צ'אנג "ענק סיני"
צ'אנג נולד בשנות הארבעים של המאה ה- XX בסין. גובהו היה יותר מ- 240 ס"מ, ואילו היו לו תווי אציל והפרופורציות הנכונות של הגוף. מסיבות לא ידועות, צ'אנג עזב את סין בצעירותו, ועבר ללונדון. שם הוא זכה להכרה והפך לסלבריטאי מפורסם בעולם. בתחילה, "הענק הסיני" לא תכנן להישאר זמן רב באנגליה, אולם קבלת הפנים והאינטרס החם של הציבור הפכו ביקור קצר לסיבוב הופעות של שנתיים. אלפי אנשים שילמו הרבה כסף רק כדי לראות את הסינים הענקיים ולשמוע את המבטא הנדיר שלו. מעניין לציין כי לאורך זמן צ'אנג למדה חמש שפות, ולא ספרה סינית מקורית.
סיבוב ההופעות העולמי של צ'אנג זכה להצלחה אדירה, בהופעותיו הוא עמד לעתים קרובות ליד הגמד, מה שרק הגביר את השפעת הנתונים האנתרופומטריים שלו. הרווח בענק היה בערך 500 דולר לחודש, כסף שלא ניתן להעלות על הדעת בזמנים ההם. במיוחד כשאתה מחשיב שהוא קיבל אותם פשוט בגלל שעמד על הכן או ישב על כס המלוכה. אגב, על פי מסורת סינית ארוכת שנים, צ'אנג לכל מקום לקח עימו ארון בגובה 2.5 מטרים, בו נקבר לאחר מותו בשנת 1893.
9
סוזי
סוזי נולדה בגרמניה, כנראה ב -1909. היא סבלה ממחלה נדירה שבגללה עורה של הילדה היה מחוספס ומכוסה בסדקים. עם השנים עורה נעשה כה עבה ומחוספס עד שהוא דומה לעור של פיל. הילדה סבלה כל הזמן מלעג בביה"ס, אך בגלל חריגה, היא אפילו לא הצליחה לבכות. בשנות העשרים ביקרה סוזי לראשונה בארצות הברית כחלק מתכנית פריקים. אישה מזוקנת ואישה ענקית נסעו איתה לשם. הצלחת הטיול שכנעה לבסוף את סוזי לעבור לאמריקה באופן שוטף, מה גם שהנאצים עלו לשלטון בגרמניה, שהפכה לאיום על נערה עם מוגבלות פיזית כזו.
חברים מתארים את סוזי כמופנמת. מחוץ לתוכנית היא לא אהבה להופיע בפומבי, והעדיפה להיות תמיד בצללים. כמעט כל הופעותיה התקיימו בניו יורק, אך לאחר מותו של סוכנה נאלצה סוזי לנסוע למערב. אחת ההופעות האחרונות של הילדה עם עור הפיל נערכה בפנסילבניה, שם הוכרזה כ"נערת ביצה ".
10
איש פיל
שמו של ג'וזף מריק נודע בזכות סרט הכת "דייוויד לינץ '" איש הפיל ". ג'וזף נולד בלסטר בשנת 1862 כילד רגיל לחלוטין. הסימנים הראשונים לעיוות החלו להופיע בגיל 5 שנים, כאשר חלקים מגופו של הנער החלו להתעוות. עם הגיל, הכיעור נעשה נפוץ. גידולים כיסו את כל גופו של יוסף, ראשו, רגלו וזרועו התגברו מאוד. לאחר מות אמו החל הנער להיות מותקף על ידי אמו החורגת, שכינתה אותו חסר תועלת ועשתה הכל כדי לעזוב את בית הוריו. בגלל זרוע מעוותת, ג'וזף לא הצליח להמשיך לעבוד במפעל הטבק, וכיעור כלפי חוץ סיים את ניסיונותיו לעבוד כסופר. כשהוא עזב את הבית בגיל 22 ג'וזף מריק נכנס למופע קרקס, שם הופיע תחת שם העט "איש פיל".
לאחר שהפרלמנט הבריטי אסר על מופעים כאלה במדינה, הבחור נסע לבלגיה, שם הונה אותו מנהל שגנב את חסכונותיו והשליך אותו בעיר לא מוכרת. עם זאת, הוא הצליח לחזור ללונדון, שם מצא את הפיזיולוג פרדריק טריס, שהציע לו את עזרתו בעודו משתתף בקרקס האנגלי. ד"ר טריבס הכניס את ג'וזף לבית חולים, שם התגורר עד גיל 27, לאחר שקיבל טיפול וטיפול טוב מהצוות. מעניין שמותו כלל לא נגרם כתוצאה ממחלה, אלא כתוצאה מתאונה. בגלל גידולים בגוף, נאלץ מריק לישון בזמן שישב, אך ביום מותו, כשהוא נשאר במחלקה לבדו, הוא החליט לשכב על הכרית. ראש כבד העביר כלי דם וכופף את צווארו, מה שהוביל למוות.