הקולנוע המודרני נחשב ל"ז'אנר קל ". הסרטים הגבוהים ביותר, כפי שמעידים הדיווחים החשבונאיים באופן מפורש: סרטי פעולה ומדע בדיוני.
אבל אפילו בתרחיש של סרטי האקשן, אתה יכול להכניס את נשמתך לתוכה אם תרצה. תסריטאי מנוסה מסוגל לעטוף באלגנטיות קונסטרוקציות פילוסופיות משעממות עם עלילה פנטסטית.
יתרה מזאת, מחבר יצירה ספרותית, שהמפיק לוקח כבסיס לתמונתו, יכול בהחלט להשאיר "ביצי פסחא" הגורמות לך לחשוב על משמעות החיים. לסרטים פופולריים רבים יש תחתית כפולה. איזה מהם?
10. הסנדק | 1972
צולם בשנת 1972 על סמך הרומן מאת סופר, מבקר ותסריטאי אמריקני מריו פוזו, סאגת הפשע הייתה יכולה לאבד במספר סרטי פעולה בהוליווד אלמלא הועלה על ידי פרנסיס פורד קופולה.
במבט ראשון, זה התגלה כסרט פעולה פלילי רגיל. אבל אם מסתכלים מקרוב, מסתבר שלא מדובר בהרפתקאות גנגסטר מהומות המתוארות, אלא בחייהם המורכבים והמעורבים של המהגרים. איך לבנות חיים במדינה זרה ללא אגורה, בלי ידיעת השפה? האם ניתן לשמור על המצפון כאשר כל מה שמסביבנו צורח ממש: "אף אחד לא צריך אותך"? איך להישאר אנושיים?
9. פורסט גאמפ | 1994
סרטיו של רוברט זמקיס אינם אפורים או "עוברים". הבמאי, הידוע בתור אמן סרטי העלילה הבימתיים, קיבל שוב ושוב את העיבוד לרומנים "רציניים". בשנת 1994 - ממש בתחילת הקריירה שלו כתסריטאי ובמאי - צילם רוברט את הדרמה הפסיכולוגית של הסופר האמריקאי ווינסטון חתן.
סיפור הרפתקאותיו המוזרות של אקסצנטרי עם סטיות פסיכולוגיות ברורות עשוי להיראות כמו מלודרמה בנאלית לצפייה משפחתית. אך הרומן, כמו גם העיבוד הקולנועי המפואר שלו, נוגע בדברים עמוקים בהרבה: היחסים בין הפרט לחברה. מקורות השותפות והידידות. בעיות של כוח אנוכי ורכושני.
8. לפני עלות השחר | 1995
מפגש מקרי, תחושה אקראית, לילה אקראי ... נראה שהעלילה, הוכה עד כדי בנאליות. אבל ריצ'רד לינקלייטר הצליח לעשות סרט בשנת 1995 (על פי התסריט שלו), שלא משאיר אדיש לאף צופה שהיה בו אפילו טיפת רגשות רומנטיים.
בני זוג אקראיים, לאחר שנפגשו בקרון רכבת, מבינים שהפגישה הזו נשלחה על ידם לגורלם. ולמרות שהנסיבות אינן מרמזות על התפתחות יחסים, בני הזוג אינם מזניחים את המתנה. העולם יפהפה ומדהים וכל רגע הוא בעל ערך בדרכו שלו.
הגמר הפתוח, עם זאת, רומז כי (כמו בחיים) ייתכן שבסיפור יש סרט המשך. וריצ'רד לינקלייטר לא מרמה את הצופה - אחרי הכל, הוא יורה לאחר מכן בשני סרטים נוספים בהם הגיבורים (שהתבגרו ושרדו הרבה) עדיין ייפגשו.
7. מנודה | 2000
בשנת 2000 טום הנקס, ששיחק בעבר את פורסט גאמפ המצוין, שוב שיתף פעולה עם זמצקיס. הפעם מוצע לו התפקיד הראשי בדרמת ההרפתקאות.
גם פורסט היה, במובן מסוים, רובינסון. אבל אם פורסט הופרד מהחברה על ידי סטייה נפשית, אז גיבור הסרט "מגורש" הוא מכשול לאוקיאנוס אמיתי ובלתי ניתן לעציר לחלוטין.
הנקס וזמקיס הצליחו להסתכל על הבעיות המשועממות של "הרובינסייד" מנקודת מבט לא שגרתית. חיסכון למוח ולאדם יכול להיות לא רק זיכרונות מהעולם האבוד. רגשות חובה ואחריות הם גם כוח רב עוצמה המסייע להתגבר על מכשולים ולשמור על התודעה.
6. לפני השקיעה | 2004
התסריטאי והבמאי ריצ'רד לינקלייטר לא הותירו את נושא הרומנטיקה האהובה ואת הערך של מערכות יחסים אנושיות פשוטות וכנות. בשנת 2004 הוא מסיר את החלק השני בטרילוגיה, שנפתח בעבר עם הסרט "לפני עלות השחר".
הגיבורים הבוגרים, גם אחרי תשע שנים, נשארים נשמות פתוחות, בהירות. אחרי שנות התשעים הרוטשות, החיים נראים מעט משעממים ומונוטוניים. לפני איזה תריסר שנים נראה פלא וראוי להערכה נראה שמתחיל להיות דבר שבשגרה.
אבל הרוח בראשי עדיין דוחפת אותי למעשים אקסטרווגנטיים. אכן, למעשה - מה אם תחמיץ את הסיכוי שהגורל עצמו ידדק אותך שוב?
5. במרדף אחר האושר | 2006
המולטי מיליונר האמריקני כריסטופר גרדנר לא נולד בכלל בלייזר ונעליים מעור פטנטים. אבא נטש את משפחתו בשלב מוקדם, ואביו החורג לא היה סובלני לבנו החורג. המשפחה מעולם לא חיה עשירה, הבחור נאלץ לצלול לבגרות מוקדם. מנישואין כושלים בטיפול באבא צעיר, נותר בן קטן. וגם חובות, כך שנאלצתי לשרוד פשוטו כמשמעו ברחוב.
לאחר שהצליח לפרוץ את רצועת הכישלונות, לארגן תנועה לעזור לחסרי בית ומובטלים אחרים, להשיג השפעה ולהרוויח הרבה כסף, פרסם גרדנר ספר זיכרונות אוטוביוגרפי.
וכמעט מייד, בשנת 2006, צולם הספר. וויל סמית, שהכיר מקרוב את הרחוב, מילא את התפקיד הראשי בצורה מושלמת. והוא העביר בצורה מושלמת את ההערה העיקרית: לעולם אל תתייאש ותהיה כנה עם עצמך.
4. בטבע | 2007
סרט אחר, המבוסס על סיפור אמיתי לחלוטין, צולם בשנת 2007 על ידי הבמאי האמריקאי שון פן. גיבור הסיפור (בשנת 1993 תיאר הסופר, המטייל והמטפס ג'ון קראקאואר את סיפורו של כריסטופר מקנדלס) והסרט פורש מעבודה, משפחה, חברה והופך להיות נווד. בהתחשב בכך שהצליח לחלק את כל הכסף שנותר לצדקה, הוא נותן את המעשה בטירוף קדוש.
בחיים האמיתיים, מקנדלס התפרסם עד כדי כך שקיבל את הכינוי "סופר טרמפ". כששוטט באמריקה חסר פרוטה, כריסטופר נפטר באלסקה, ברעב למוות, הוא קפא למוות בטונדרה.
מה יכול הצופה למצוא בהרפתקאותיו של בטלן? מסתבר הרבה: גדולתו ורבגוניותו של העולם בו כולנו חיים. והחשיבות של יחסי אנוש, קשרים חברתיים. החשיבות של דברים שאנחנו מעריכים כל רגע.
3. המקרה המוזר של בנג'מין כפתור | 2008
לאחר שפרסם את הסיפור "המקרה המוזר של בנג'מין באטן" בשנת 1922, פרנסיס סקוט פיצג'רלד כמעט ולא ציפה את עיבוד הקולנוע שלו. זה היה יותר כמו ביאור לתוכניות הכותבים, שכיוונן את הקורא לגל הרצוי. העלילה היא פנטסטית בכנות: הנרטיב מתנהל סביב העובדה שהדמות הראשית נאלצת לחיות את חייו "מלפנים" - מגבר בן 70 לילדות.
למרות הפשטות לכאורה של העלילה, טיטנים למסך כמו שפילברג, קרוז וטרבולטה לא יכלו לצלם אותה הרבה זמן. בשנת 2008 דיוויד פינצ'ר הצליח לעשות סרט המבוסס על הסיפור.
נכון, היה צורך לצייר מחדש את העלילה הרבה - אבל התוצאה הייתה סרט שהעביר בצורה הטובה ביותר את הרעיון שהניח הכותב. כלומר: לא משנה כמה הגורל שובר אותנו, אתה תמיד צריך להישאר אנושי, ולנסות ליהנות מכל יום.
2. אליס בארץ הפלאות | 2010
קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לצלם את הטקסטים של לואיס קרול. האתגר לתסריטאים והבמאים גדול יותר.
המתמטיקאי, הסופר, הפילוסוף והתיאולוג האנגלי שזר בעלויות מופשטות מתמטיות וסוגיות פילוסופיות במאסטר. מחזה על מילים, רמיזות ומבט בלתי צפוי על הסיטואציות שנשחקו באופן שגרתי יוצרים תחושה של קלידוסקופ קסום, שבו ככל הנראה כל קורא רואה השתקפויות ביזאריות של מחשבותיהם והשקפותיהם.
אך לקולנוע יש גם שפה משלו - שפת הציור, האור, הבעות הפנים, הדינמיקה. בשנת 2010 הציג הבמאי טים ברטון לציבור את ניסיונו לשקף את עולמה הקסום של אליס על מסך רחב. ואם לשפוט על ידי הקופות, הניסיון היה מוצלח מאוד.
1. חייו המדהימים של וולטר מיטי | 2013
בן סטילר האמריקאי ידוע יותר כשחקן בז'אנר הקומדיה. למראה פניו הכפריים, אך הרחק מהטיפשות, צופי הסרט נזכרים מייד ב"לילה במוזיאון "," דופלקס "," איך לגנוב גורד שחקים ". ויש לציין, גם בתרחיש הפרימיטיבי ביותר, בן יודע להבחין ולהרחיב את עולמו הפנימי של הגיבור.
אבל סטילר הוא גם המפיק והתסריטאי עצמו. בשנת 2013 ביים וביים קומדיה רגילה לחלוטין, במבט ראשון,. הדמות הראשית (שגילם בן עצמו) תמיד הייתה חולמת וחולמת. אבל החיים, הדורשים עבודה, כדי להרוויח כסף, ואז לבזבז אותם בדרך המסורתית - ולקבל אותם שוב - מבאס.
לפתע הגורל משליך את הגיבור למשימה קשה, כמעט בלתי אפשרית. עובד הניתן לשירות נלקח במשימה, אפילו לא מדמיין שבתהליך מילוי המשימה, הוא יצטרך לגלות מחדש את העולם הבהיר של חלומות ילדות, הישגים גאים ויחסים אנושיים פשוטים וכנים.