כינור בצורתו הטהורה ביותר הוא לא מוסיקה לכולם. כלי זה רכש את צורתו הנוכחית במאה ה- 16, והפך במהרה לפופולרי. בשנים האחרונות הפופולריות הזו אבדה, אך צליל הכינור למד לארוג באופן אורגני לז'אנרים הבלתי ראויים ביותר במבט ראשון.
עם זאת, כנרים מוכשרים מבוקשים גם עכשיו, אם כי מעגל מאזינים צר למדי יודע את שמם. החלטנו לתקן את העוול הזה ולדבר על 10 הכנרים המפורסמים ביותר בעולם של פעם והווה.
10. ג'נין ג'נסן
כנר הולנד ג'נין ג'נסן נולדה בשנת 1978, היא הרימה לראשונה כלי נגינה בגיל 6. מיד התברר למורים שיש להם כישרון אמיתי, מכיוון שהנערה השתלטה באופן מדהים על היסודות והחלה לשחק משחקים מורכבים.
בהשתתפות בתחרויות, בהן זכתה באופן קבוע בפרסים, ניגרה בהדרגה ינין והיא הוזמנה לבמה הגדולה.
בשנת 2001 הופיעה לראשונה: יחד עם התזמורת הלאומית הסקוטית, היא ביצעה את קונצ'רטו לכינור של ברהמס.
הכישרון שלה זכה שוב ושוב בפרסים יוקרתיים: פרס מטעם משרד התרבות של הולנד, פרס אדיסון, Echo Classic וכו '. כמו כן, רדיו ה- BBC הכיר בכך פעמיים ("אמן הדור החדש") .
9. יצחק פרלמן
במחצית השנייה של המאה העשרים קשה למצוא את שמות הכנרים שיכלו להשוות איתם יצחק פרלמן.
הכלי עניין אותו בארבע שנים, כששמע קונצרט של מוזיקה קלאסית ברדיו המקומי הישראלי. כשהיה בן 10, הופעותיו כבר היו ברדיו.
התהילה העולמית הגיעה אליו בשנת 1958, לאחר ביקור בתוכנית אד סאליבן, שהייתה אחת הפופולריות בטלוויזיה האמריקאית.
בשנת 1963, כשפרלמן היה רק בן 18, הוא הופיע לראשונה בקרנגי הול, שעל הבמה לא כל מוזיקאי מבוגר מצליח להתקדם.
בנוסף לנגינה בכינור, הוא גם מנצח ומורה שהכשיר יותר מתריסר מבצעים מוכשרים.
אוסף הפרסים שלו מעורר כבוד: עבורו יש רק 5 פסלוני גראמי ואת מדליית החופש הנשיאותית.
8. הילרי חאן
כמו פרלמן, הילארי חאן היא החלה לשחק בגיל 4 ובגיל 10 ביצעה את הרסיטל הראשון שלה.
כרגע הנכסים של הכנר בן 40 הם שני פרסי גראמי, אך עם הזמן הם בוודאי יהפכו ליותר.
במהלך הקריירה שלה הצליחה להעביר למעלה מ- 800 קונצרטים, שרובם לוו בתזמורת.
היא ביקרה עם הופעות בכמעט שלושה עשרות מדינות, 200 ערים ועבדה עם 150 מנצחים.
"הכלי העובד" שלה ראוי לתשומת לב מיוחדת: הילרי מנגנת בכינור משנת 1864, שנעשה על ידי המאסטר המפורסם ז'אן בפטיסט וויילום (קשת שנעשתה גם במאה ה -19).
7. שרה צ'אנג
אמריקאי עם שורשים קוריאנים שרה צ'אנג נולד במשפחה של מוזיקאים: אבא היה כנר ואמא הייתה מלחינה. אין זה מפתיע שהיא לקחה את הכינור בידיה בגיל 4, ובגיל 10 הוציאה את אלבומה הראשון, וכינה אותו "Debut".
המנטורית שלה הייתה דורותי דיליי, שבתורה למדה עם הטובים ביותר: יצחק פרלמן, שלמה מינץ ואחרים.
כעת, שרה, רק בת 38, ממשיכה בסיבוב הופעות פעיל ברחבי העולם, ומעניקה בממוצע 150 הופעות בשנה.
ברפרטואר שלה תוכלו למצוא שתי יצירות של ויוואלדי וגם "רומנטיקאים אירופאים": צ'ייקובסקי, מנדלסון, שוסטקוביץ ', ברהמס וכו'.
6. ויקטוריה מולובה
ויקטוריה מולובה נולדה באזור מוסקבה בשנת 1959, וכבר בשנות ה -80 החלה לנצח בתחרויות גדולות: ראשית, אחרי סיבליוס בפינלנד, ואחרי - אחרי צ'ייקובסקי במוסקבה. באותה תקופה היא סיימה את לימודיה בקונסרבטוריון, אך לא היו קונצרטים.
ללא הקשרים הדרושים כדי לפרוץ למציאות של ברית המועצות, בשנת 1983 היא פשוט ברחה כשהייתה בפינלנד. לאחר שהפכה לפליטה, קיבלה ויזה לארצות הברית, שם התיישבה בוושינגטון, והקריירה שלה עלתה במהירות.
היא הפכה לאחת הטובות בעולם שלעולם לא הייתה משיגה בכך שהיא נשארת באיחוד (לדעתה).
עובדה מעניינת: לפני בריחתה היא שיחקה בכינור סטרדיבריוס, שהיה שייך לקרן המדינה. היא לא רצתה להיקרא כגנב ובעיות, היא עזבה אותה במלון לפני שעזבה כדי שתוכל למצוא אותה ולהעביר אותה לפקידים.
5. פריץ קרייסלר
אחד הכנרים המפורסמים ביותר בתורו של המאות ה- XIX-XX החל לחדד את כישוריו בגיל 4, וכבר בגיל 7 נכנס לקונסרבטוריון של וינה, והפך לתלמיד הצעיר בהיסטוריה.
ילדים מגיל 14 התקבלו לאימונים, אך ראו כישרון פריץ קרוזר ועדת הבחירה החליטה לעשות חריג ולא נכשלה.
עובדה מעניינת: בזמנים שונים באוסף האישי של המוזיקאי היו כלי נגינה של אדונים כמו סטרדיאריוס, האחים גוארנרי, קרלו ברגונזי ואחרים. כינורו של גוארנרי דל ג'זו היה אחד המועדפים עליו, אך הוא נאלץ להיפרד מזה בגלל בעיות בשירות המס האמריקאי. כדי לפתור את הבעיה הוא הציג את הכלי בפני ספריית הקונגרס, שם הוא עדיין מאוחסן.
4. ניקולו פגניני
כנר ומלחין נהדר ניקולו פגאניני הוא החל לנגן בכינור בגיל 6 עם הגשת אביו, שהבחין ביכולות מוזיקליות אצל בנו.
פגאניני האב היה די אכזרי כלפי ניקולו הקטן, והעניש אותו על עצלנות וחוסר שקדנות. בעתיד הילד באמת התחיל לחבב מוזיקה, אז הוא הפסיק להתעצל.
בילדותו הלחין כמה יצירות (הן לא שרדו עד ימינו), שלא כל מבוגר יכול היה לבצע בגלל מורכבותן, למרות שניקולו עצמו גילם אותן ללא קושי.
לדמותו הייתה השפעה רבה על המוסיקה והתרבות הקלאסית, והסרט הראשון צולם ב -1923. וריאציות למוזיקה של פגניני הוקלטו על ידי אדונים כמו ברהמס, רחמנינוב, שופן ואחרים.
3. ליאונידס קוואקוס
ליאונידס קוואקוס הוא סיים את הקונסרבטוריון באתונה וביוון והמשיך את לימודיו באוניברסיטת אינדיאנה בהנחיית ג'וזף גינגולד.
בשנת 1985, כאשר ליאונידס היה בן 18, הוא זכה בתחרות הבינלאומית הראשונה שלו, שהיו בה הרבה יותר.
מקום מיוחד ביצירת קוואקוס תופס את הקונצרט של סיבליוס, שהביא אותו לפופולריות, כמו גם המוסיקה של צ'ייקובסקי, פגניני, שוברט, דביסי ואחרים.
2. ארקנג'לו קורלי
כנר איטלקי ארקנג'לו קורלי נולד ב- 17 בפברואר 1653, ומידע על המחצית הראשונה של חייו כמעט ולא נשמר.
ידוע בוודאות כי משנת 1681 ועד מותו בשנת 1713 הוא חי עם הקרדינל אוטובוני בתמיכה מלאה. הקרדינל, בהיותו פילנתרופ ידוע בתקופתו, סיפק את קורלי באופן מלא כדי שיוכל לעסוק אך ורק במוזיקה.
עבודותיו של ארקנג'לו נחשבות למדריך מצוין ללימוד נגינה בכינור, ובמיוחד הסונטות שלו. בעניין זה הוא השיג, אם לא שלמות, את המיומנות הגבוהה ביותר.
פסגת יצירתו היא אוסף של 23 סונטות כינור "פוליה" בנושא הריקוד העממי הספרדי-פורטוגזי.
1. אנטוניו ויוואלדי
נסיים את הרשימה עם איטלקי מפורסם אחר ששמו כולם מכירים - אנטוניו ויוואלדי. וירטואוז כינור, מלחין, מנצח ואפילו כומר קתולי, הוא הצליח ליצור מורשת עשירה בחייו. ארבעה קונצרטים בכינור "העונות" נחשבים ליצירה הגדולה ביותר של הז'אנר במאה ה- XVIII.
הייתה לו השפעה עצומה על תחומים רבים: נגינה וירטואוזית, קונצ'רטו אינסטרומנטלי רסיטלי, ואף יצר לעצמו אופן הופעה משלו, שכונה "הלומברד".