משוררים רוסים - קורני צ'וקובסקי ואגניה ברטו כתבו שירי ילדים, הנפוצים עד היום.
קורני צ'וקובסקי - פובליציסט, משורר סובייטי, מבקר, מתרגם, במשך זמן רב היה סופר שלא יסולא בפז של תקופת הכסף, אך גאון כתב לא רק שירים לילדים, הוא הראה את כשרונו במאמרים ביקורתיים. הסופר נולד ב- 31 במרץ בשנת 1882, ונפטר ב- 28 באוקטובר 1969.
אגניה ברטו - משוררת רוסית, סופרת, מגישת רדיו, תסריטאית, כלת פרס פרס סטלין לתואר השני, וכן פרס לנין. כיום, ילדים עדיין קוראים שירה בעניין ורגשות על הילדה טניה, שכדורה נפל לנהר, על הדוב שרגלו נקרעה. שיריה של אגניה ברטו מתייחסים ללב ילדים פתוח ומרגיש נפש צעירה. המשוררת נולדה ב -4 בפברואר 1906, נפטרה ב- 1 באפריל 1981.
מתוך אוסף זה תוכלו ללמוד על 10 שירי הילדים המפורסמים ביותר של אגניה ברטו וקורני צ'וקובסקי. הז'אנר של צ'וקובסקי בו עבד הוא אגדות בפסוקים.
רשימה
- 10. "דוקטור אייבוליט", קורני צ'וקובסקי
- 9. "צער פדורינו", קורני צ'וקובסקי
- 8. "ברמלי", קורני צ'וקובסקי
- 7. "טוס-צוקוטוחה", קורני צ'וקובסקי
- 6. הבלבול, קורני צ'וקובסקי
- 5. "מוידודיר", קורני צ'וקובסקי
- 4. הארנבון, אגניה ברטו
- 3. הדוב, אגניה ברטו
- 2. הגובי, אגניה ברטו
- 1. הכדור, אגניה ברטו
10. "דוקטור אייבוליט", קורני צ'וקובסקי
הדמויות הראשיות של הסיפור חביבות ד"ר אייבוליט וחוליו הם בעלי חיים חולים. אייבוליט עוזר לכולם ללא יוצא מן הכלל - הוא תופר בנדיבות רגלי ארנבת או כנף של ציפור.
הוא תמיד ממהר לעזור, ופעם לאחר שקיבל מברק מן התן, הרופא הולך לטפל בהיפופוטמים בלימפו.
בדרך הוא נקלע לסיטואציה לא נעימה - הוא נופל לשלג, לא מפסיק לחשוב על מטופליו, ובעלי חיים אסירי תודה מסייעים לו, כולל הזאב. לוויתן עוזר לרופא לחצות את הים, אייבוליט, שנמצא בצד השני, מרפא היפופוטמים.
9. "צער פדורינו", קורני צ'וקובסקי
הכלים ברחו מסבתא פדורה: כפות, מזלגות, סמובר, סירים. הסיבה לכך היא קיום לקוי בעפר, קובי עכביש ואבק שהסבתא ארגנה למנותיה. החתולים ניסו לעצור את פריטי המטבח, אך זה לא הועיל. כשהכלים ברחו, הבינה סבתה של פדור את צערה - ללא כלים היא לא הייתה יכולה לבשל את האוכל שלה בעצמה.
היא מיהרה אחרי הכלים, והדביקה אותה והבטיחה שאם תחזור למקומה, פדורה תמשיך לדאוג לה ולא תשאיר אותה בבוץ. הכלים סלחו לסבתא שלי וחזרו הביתה. פדורה שמרה על הבטחתה ושטפה אותה לזרוח.
"צער פדורינו" - זהו סיפור מאלף המקנה לילדים אהבה לניקיון.
8. "ברמלי", קורני צ'וקובסקי
טניה וניה הם בחורים שובבים שרוצים לנסוע לאפריקה. ההורים וצ'וקובסקי עצמו הורה להם - באפריקה יש סכנות רבות, ותוכלו לפגוש גם את ברמלי - השודד הזה ציד ילדים.
החבר'ה לא התייחסו ברצינות למלים של צ'וקובסקי והוריהם, והם נסעו לאפריקה. עם הגעתם הם נעלבו מההיפופוטם, כך שאחד, מלא כעס, קרא לברמלי. השודד תפס את הילדים ועמד לזרוק אותם באש, אך וניה ותניא הבטיחו להמשיך לציית להוריהם.
למרבה המזל, הופיע ד"ר אייבוליט, אך השודד, שלא איפשר לו להציל את הילדים, השליך אותו לאש. אייבוליט קרא לתנין והוא אכל את ברמלי. התנין הציל את הרופא, והשודד חזר בתשובה על מעשהו כשהוא בבטנו.
7. "זבוב-צוקוטוחה", קורני צ'וקובסקי
פַּעַם טוס צוקוטוקה הלך ומצא בטעות מטבע. כדי לחגוג היא יצאה לשוק לקנות סמובר.
לאחר שחזרה הביתה, מכה-צוקוטוחה הכינה פינוקים והחלה להזמין את הג'וקים - חבריה. הם באו ושתו תה. חרקים שתו תה עם חלב.
מסתבר שלזבובים היו ימי שמות, ואורחיה החלו להעניק מתנות - מבלושק קיבלה מגפיים עם מחברי זהב, מדבש הדבורה.
לפתע הופיע העכביש הזקן ותקף את צוקוטוחה, גרר אותה לפינה. כל האורחים התחבאו! אבל לפתע הופיע קומאריק והציל את הזבוב! הכיף החל שוב, וקומר הזמין את מוקה להפוך לכלתו.
6. הבלבול, קורני צ'וקובסקי
"בִּלבּוּל" - זה סיפור קטן על איך בעלי חיים: ברווזים, תרנגולות, חזירים, גורים, גורים, ארנבת ואחרים רצו להתעסק. הם עייפו מלדבר את שפתם שלהם: הגורים הפסיקו למלל, במקום זה הם נהמו, והעכברים הכניסו את החתול לעל מלכודת עכברים.
רק זאינקה לא אהב את הרעיון הזה - הוא הרגיע את כל החיות מלהיות שובב. אבל איש לא רצה להקשיב לו. הננטרות לקחו גפרורים והציתו את הים, לאחר שהטרגדיה הזו התרחשה - כל החיות התעשתו, וכל אחת מהן החלה לכבות את הים במאמצי עצמן.
5. "מוידודיר", קורני צ'וקובסקי
הסיפור דומה ל"פדורינו גורא "של צ'וקובסקי אחר, ובגדיו, כמו גם בגדים וכלי בית, בורחים מהילד.
ילד מלוכלך שלא אכפת לו מההיגיינה שלו מתעורר בוקר אחד ומבחין שדברים שלו לא הפסיקו להישמע - ספרים, מכנסיים, כרית בורחים ממנו. כל זאת מכיוון שהיה לא נעים, מעולם לא שטף.
יצאתי מחדר השינה של אמי מוידודיר ואמר שהוא יזמין מטליות כביסה, סבון וכל השאר כדי להביא אותו למצב טוב. הילד פחד ממה שראה - כשתנין בלע מטלית רחצה. מוידודיר אמר שאם הוא לא ישטוף, אז התנין יבלע גם אותו.
הילד שטף את עצמו היטב והבין כמה נפלא להיות נקי.
4. הארנבון, אגניה ברטו
תמונה עצובה מתרחשת בשיר - אַרנֶבֶת שוכב על ספסל בגשם ונרטב, פילגשו עזבה אותו. הוא לא יכול לרדת מהספסל בכוחות עצמו כדי לעבור למקום בו הוא יכול להסתתר מהגשם.
הארנבון האומלל נרטב כל הדרך, והנערה שעזבה אותו לא חשבה שהיא יכולה להזיק לו, ולהשאיר אותו לבד. אם היה ארנב גדול יותר, הוא יכול היה לקפוץ מהספסל בעצמו, אבל הוא עדיין היה קטן והיה זקוק לפילגשו.
זריקת הצעצועים שלהם זהה לזריקת החיות שלהם - אחינו הקטנים, הם זקוקים לטיפול ואהבה שלנו.
3. הדוב, אגניה ברטו
שִׁיר "דוב" - הטוב ביותר מאוסף אגניה ברטו. זה כולל רק 4 שורות, אך הוא זוכר את כל החבר'ה. זה מספר על הדוב שנזרק לרצפה וקרע את כפו. אבל, למרות השינויים החיצוניים, דוב נשאר טוב.
שיר זה של אגניה ברטו מדבר על חיבה, חברות ומסירות. במהלך הקריאה הילד מפתח רגשות לדמות, השיר מלמד אותנו להתייחס בזהירות לצעצועים שלנו וליצורים אחרים הסובבים את עולמנו.
2. הגובי, אגניה ברטו
בזמן כתיבת השיר היה 1936 (השיר עוד מעט בן 90), ואולי צעצוע כזה כמו גבי אינו ידוע לילדים מודרניים, אך באותה תקופה הוא היה פופולרי.
שִׁיר "Goby" מדבר על הדמות הראשית - עגל שוורים צעצוע שהולך ומתנדנד בדרכים, מפחד ליפול. מהותו של הצעצוע הזה הייתה שעל הלוח היה צורך לתת לגורבי, שהולך, ובסופו נופל. הסבים והסבים שלנו נהנו כל כך.
1. הכדור, אגניה ברטו
השיר מדבר על הבעיה - הילדה טניה צנחה לנהר כַּדוּר, וחושש שהוא יטבע. אבל הקווים בשיר מדברים על משהו אחר - הכדור בנהר לא ישקע, הוא יצוף, מה שאומר שהוא ינחת איפשהו על החוף, ניתן יהיה ללכת לאורך הנחל ולשלוף את הכדור.
הפסוק בנוי בצורה כזו שילדים לומדים לראות את הבלתי נראה ונשמע את הבלתי נשמע. הם לומדים מטפורות וחושבים בצורה רחבה בזכות מילים שיש להן משמעות פיגורטיבית.
עובדה מעניינת: אגניה ברטו כתבה שיר בשנת 1936, שהקדישה אותו לבתה טטיאנה.